ד. שַׁחַר

°, ש"ז, —  מובן, ענין 1: ומה שמצאת נוהגים וכו' אני אומר שזה המנהג אין לו שחר (ריב"ש צה).  ואשר אמרו אותו המדקדקים החדשים בסבת דבר זה הוא דבר שאין לו שחר (ריב"מ דוראן, מעשה אפוד י). ודבריהם (של המפרשים) בזה אין להם שחר (ר"י אברבנאל, מ"א יז, הצעה). על גבעה וכו' נראו עמודים וכו' אשר עליהם חרותים דברים לא נודע שחרם עוד  (שמשון בלוך, שבילי עולם ג, לג:).  אפס האיש אשר תכליתו רק לתאר את ארץ מצרים הנה יעלה בידו ציור בלתי שלם אשר לא ידע שחרו אם אפס קצהו נראהו לו (גוטלובר, ממצרים, ו)



1 [ על פי הבנה זו בלשון הכתוב בישע' ח כא ושם מז יא.  ועי' א. שַׁחַר,  ב. שַׁחַר, הערות.]

חיפוש במילון: