°, ש"נ, — יחס הדבר השיך לזולת, Zugehörigkeit; rapport; pertinence: דעד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי יוחנן בן נורי אלא היכא דאין שייכות הבעלים כלל, כגון חפצי הפקר דקנו שביתה במקומן, אבל היכא דיש להם שייכות הבעלים, כגון במתניתן, אפילו רבנן מודו דאזלינן בתר בעלים (תוס' ביצה לח:, ד"ה וכי תימא). כי בן האח נמצא על הרוב בבית אחי אביו ושייכותו עם אשת אחי אביו כשייכותו באשת אחיו (ר"ש א"ת, מו"נ ג מט). ולפירכא תנייתא דקאמרן מה הוא השייכות שראו ז"ל בפסוק זכרני ה' מענין אותה דרשא שדרשו ממנו וכו' רשב"צ דוראן, מגלת ספר, בספר תפארת ישראל, צב:. ואם תאמר שישראל לא הבינוהו עד סוף זה הזמן וכו' כיון שהוצרכו לפירוש מרע"ה א"כ מה שייכות יש לזמן מ' שנה יותר משנה אחת (ר"י אבוהב, נהר פישון, טז.). ולכן על יד היות דבר מתייחס אל אופל יהיה לו מבא ושייכות להשגיח בעולם האפל הלזה (ר"מ אלשיך איוב כב יג). הנה הוכחתיך בל יעלה על רוחך כי אין שייכות לו יתברך בעולם הזה חלילה (הוא, שם שם כב). ושמא תאמר כי כאשר חומרנו מעכב מערוך לו יתברך תואר, כן יעכב מלהיות לו יתברך שייכות עמנו לשמוע מאמר פינו (הוא, שם לז כ). דאין שייכות לכלול בקר ועז יחד (פענח רזא עה"ת, ויקרא, אמסטרדם תנח, לח.). כי המת אין לו שייכות אל העולם (מהר"ל מפראג, באה"ג ב, ט). שהערונו על אופן התחבולה הזאת ובצדדי שמושה אם מצד יחס הסמיכות ואם מצד השייכות שהם עקרי המלאכה (רי"א מודינה, לב האריה א ט). והיה להם שייכות מחותנות ממשפחתו וכו' (שו"ת הרש"ל סי' יב). על כל מיני השייכות שאפשר שיהי' ל"ב דברים זע"ז הן שייכות עיוני כמו משור עד חמור עד שה וכו' (ר"ש פפנהים, יריעות שלמה א ג, יא:).