1, ש"ז, — מין אבן גיר לבנה weisser Marmor, Alabaster; marble blanc, albâtre; white marble, alabaster: ובכל כחי הכינותי לבית אלהי הזהב לזהב והכסף לכסף וכו' אבני שהם ומלואים אבני פוך ורקמה וכל אבן יקרה ואבני שַׁיִשׁ לרב (דהי"א כט ב). — ובתו"מ: שלשה עשר שלחנות היו במקדש, שמונה של שיש בבית המטבחים שעליהן מדיחין את הקרבים ושנים במערב הכבש, אחד של שיש ואחד של כסף, על של שיש היו נותנים את האברים, על של כסף כלי שרת, ושנים באולם מבפנים על פתח הבית, אחד של שיש ואחד של זהב, על של שיש נותנין לחם הפנים בכניסתו ועל של זהב ביציאתו (שקל' ו ד). נכנס להיכל ופנה לימינו ומקום היה שם אמה אל אמה וטבלא של שיש וטבעת היתה קבועה בה (סוטה ב ב). בית המטבחים היה לצפונו של מזבח ועליו שמנה עמודים וכו' ומפשיטין על שולחנות של שיש שבין העמודים (תמיד ג ה). השולחן והדלפקי וכו' שחפן בשיש (כלים כב א). טבליות של עץ זו על גב זו אינן מביאות את הטומאה וכו' ואם היו של שיש טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת (אהל' טו א). בית שאחד מצדדיו מחופה בשיש, אחד בסלע ואחד בלבנים ואחד במקור נדפס 'ואחיד' בעפר, טהור (נגע' יב ב). גוי שנתן שמן על גבי במקור נדפס 'גבר' טבלה של שייש להתעגל עליה, משעמד מותר במקור נדפס 'מותם' לישר' לישב אחריו (תוספת' דמאי א יט). כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים, משום שנאמר דובר שקרים לא יכון לנגד עיני (ר"ע מגי' יד:). הנכנס למרחץ אינו מתעמל ואינו מתגרגר ואינו משתבר על השיש ומעשה בר"ג שהיה חלוש חלפו לו שמן השיש ולא קבל, רשב"ג אומר המשתבר על השיש חבירו של חמור (דא"ר י). אם כשיטה הזו לא לקו בתיהם של גדולים שהיו עשויים בשיש ובפסיפס, אלא מלמד שהיה הצפרדע עולה מן התהום ואומר לשיש עשה לי מקום שאעלה ואעשה רצון בוראי והיה נבקע השיש וכו' (חזקיה בר', מד"ר שמות י). ששי, שהיה בריא כשיש (תנחו' שלח ז). ועי' ב. שֵׁשׁ.