ש"ז, — כמו שַׁיִשׁ, מין אבן גיר לבנה: שוקיו עמודי שֵׁשׁ מיסדים על אדני פז (שה"ש ה יה). וחור כרפס ותכלת וכו' על גלילי כסף ועמודי שֵׁשׁ מטות זהב וכסף על רצפת בהט וָשֵׁשׁ ודר וסחרת (אסתר א ו). — ובסהמ"א, ואמר המשורר: זכרה לך יום גור לבד בין מושבות אבן ושש (רמב"ע, כבד אלהיך, ס' הענק, ברודי א שעז). ועי' שַׁיִשׁ.