1, ש"ז, — כמו בוּץ, מין בד לבן עדין, Byssus: וילבש אותו בגדי שֵׁשׁ (בראש' מא מב). וזאת התרומה וכו' ותכלת וארגמן ותולעת שני וְשֵׁשׁ ועזים (שמות כה ד), וכעין זה (שם לה ו), (שם כג). ותעדי זהב וכסף ומלבושך ׁשֵׁשׁ2 ומשי ורקמה (יחזק' טז יג). שֵׁשׁ ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס (שם כז ז). מרבדים עשתה לה שֵׁשׁ וארגמן לבושה (משלי לא כב).— ושש למצנפת , למגבעת וכדו'; ושבצת הכתנת שש ועשית מצנפת שֵׁשׁ וכו' (שמות כח לט). ויעשו את הכתנת שש מעשה אֹרג וכו' ואת המצנפת שֵׁשׁ ואת פארי המגבעת שֵׁשׁ וכו' (שם לט כז-כח). ואחבשך בַּשֵּׁשׁ ואכסך משי (יחז' טז י). — ושש משזר3: ואת המשכן תעשה עשר יריעת שֵׁשׁ משזר וכו' (שמות כו א). ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני וְשֵׁשׁ משזר3 (שם שם לא). ובתו"מ: שש זה פשתן, הביאה מן הקנבוס פסולה (תוספת' מנח' ט יז). מיד כשעלה משה למרום וכו' חזר לפניו, וראה לפניו גדודים שהם לבושים לבוש לבן, זו היא שש משזר (פסיק' רב', מתן תורה, צח. ואיל').— ובסהמ"א4, ואמר המשורר: לבש לבוש משי ובד, ויעטה לו חור ושש, זכרה לך יום גור לבד בין מושבות אבן ושש, ולאחרי חמש כעין לב שור אשר תשוב ושש (רמב"ע, כבד אלהיך, ס' הענק ברודי א, שעז).