שִׁכּוּן

° 1, ש"ז, — א) תכונת הדבר השוכן והשקט, מנוחה2, ;Ruhe repos; rest: ודבק לשכון קור, כאשר דבקה לתנועה חמימות (יוסף בן צדיק, עולם קטן, הורויץ, יג). בבטול התנועה תכף בא השכון ובבטול השכון תכף בא התנועה (שם שם, מט). — ב) פעֻלת המשַכן, המושיב דבר במקום: ולא הבטיחו בשיכון הכבוד  עמהם (רשב"צ דוראן, מגן אבות, חלק שוסינו פרק ב). וענין שכון השכינה בישראל היא שהשגחת הא"ס היא דבקה עמהם (שם שם). — ג) ושכון בני אדם במשכנות, סדורם במשכן ודירה, נוהג בספרות ובדבור.



1 [ע"פ הערב' שֻׂכוּן سكون במשמ' זו, ואפשר שבטאו את המלה במשמ' שְׁכוֹן.]

2מד"ר בראש' ל"א נאמר בנוסח הדפוסים: ויעש נח ככל אשר צוה אותו אלהים כן עשה, זה שיכון לעשיית התיבה. ובמ"כ שם: פירש רש"י ז"ל פסוק זה שכינו כאן לעשיית התיבה כלומר מוסב ושייך על עשיית התיבה כמו שפירש רש"י בפי' החומש ולקמן בפ' נשא דף קע"ג ע"ג איתא כה"ג ממש וכן לקמן ע"ג גרס זה שיכון לכנוס בהמה וכו' ולקמן פל"ד זה שיכון בזכות הקרבנות, ע"כ. ובהוצ' (שם, תיאודור, עמ' 288): זה שיכן לעשיית התיבה. ובנסחאות שם: שכן, שוכן, שיכון, שכוני, שכיון, שזכה, שייך. וכתב תיאודור בפרושו: זה שיכון, זה שכאן כלו' זה שכתוב כאן ויעש נח וכו' נאמר לעניין עשיית התיבה, ובאותו סגנון איתא לקמן פל"ב סי' ה' לפ' ויעש נח ככל אשר צוהו וכו', זה שכן לכינוס בהמה חיה וכו' ולקמן פל"ד סי' י"ב זה שיכן (וכ"ה שם בדפוסים) בזכות  הקורבנות לפ' ויברך אלהים וכו' פרו ורבו וכו' (בראשית ט' א', ושם ח י"ז כת' כבר פרו ורבו על הארץ) ובפל"ט סי' ט"ו זו שיכן לבשורת ארץ ישראל (וכ"ה שם בדפ"ר) לפ' ויבן שם מזבח וכו' (בראשית י"ב ז, ועוד ויבן שם מזבח וכו' שם י"ב ח ושם י"ג י"ח) והדרש לקמן סוף פל"ט ג' מזבחות בנה וכו'). וכתיבת שיכן כמו לקמן פל"ח בכי"ל וזה שיכן סומכו מן המזרח ועי' במ"ח חלק ל"ז צד 207, ע"כ תיאודור. ועל כל פנים אין כאן לשון שִכון, אלא כנראה מלה מרכבת ב-שֶׁ, וצ"ע.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים