1, ש"נ, — מחלה מלאה חֹם קוֹדֵחַ, bitziges Fieber; fiévre inflammatoire; acute fever: והפקדתי עלכים בהלה את השחפת ואת הקַדַּחַת מכלות עינים ומדיבת נפש (ויקר' כו יו). יככה יי' בשחפת ובקַדַּחַת ובדלקת ובחרחר (דבר' כה כב). — ובסהמ"א: ביחוד במשמ' Malaria, קדחת רביעיה, פוסקת וכדו', ומ"ר °קַדַּחוֹת, קַדָּחִיּוֹת: פשר מיני הקדחת לתולדותם למיניהם, שלשים ושמנה מיני קדחת הם (אסף, 23). קדחת רביעייה האוחזת יום אחד וחודלת ב' ימים (שם, 119:). לפי תולדות מכאוביהם וקדחותיהם (שם, 123:).  הקדחת והשחפת וצנונה אשר תקדיח ותרעיד יום אחד ותחדל יומיים (שם, 125). ויהי בעת ההיא ויפול המלך אלכסנדר בחולי ויהי חליו קדחת רביעית ואף כי האריך עליו הקדחת ג' שנים לא חסר מן המלחמה (יוסיפון, גינצבורג, קצו). סריס חמה שנסתרס על ידי קדחת (ערוך ערך סרס). לצמרתא וכו' וי"א לכל מיני קדחת , וכן מפורש לצמרא ברא קדחת ששורף אותו מבחוץ, לצמרא גוא קדחת ששורף אותו מבפנים (שם ערך צמר). מיני הקדחות  הפוסקות המסתלקות סליק נד גו"ש הם ג' והם שלישית, והבאה בכל יום, והרביעית (פרקי משה י, כז:). ולכן היתה הראשונה קדחת עפושית והשנית קדחת יומית (שם שם). אז תדע שזה יש עמו ג' קדחות לבניות וכו' (שם שם, כח.). אמנם תתחדש (קדחת שלישית) משאריות קדחות אחרות קודמת אליה ומקדחת הנקרא מעורבבת (שם שם , כח:). הגדול שבדברים אשר תרפא בהם הקדחות הדבקות וכו' הוא ההקזה כפי סבל הכח וכו' (שם שם, כט:) כשתהיינה הליחות פגות או יבשות כאשר הם בקדחת הרביעית יתאחר הבישול וכו' (מוסר הרופאים לר"י הישראלי, ג). בקדחות2, הקדחת היא חום נכרי מתלקח בלב וכו' (קאנון ד א א). הנה יורה על קדחות העפוש פגישת הסבות הקדמות להן (שם ד א ב ב). וכשיהיה האויר במדרגה הזאת יעמס על הלב ויפיסיד מזג הרוח אשר בו ויעפש מה שיקיפו מלחות ויחדש חום יצא מן הטבע ויתפשט בגוף ותהיה קדחת דבריית (שם ד א ד א). קדחת השדפון הנקר' בערב' אלדק והוא אשר יהיה החום הנכרי מדובק באברים (פרוש אבן רשד על חרוזי אבן סינא). קדחת הישישות ונק' בערבי אלדכול (שם). קדחת השחרחורת (שם) והקדחות היומיות אין להן סכנה רבה ולא רוע זולתי שהן פעמים נעתקות אל קדחות אחרות רעות (נרבוני, ארח חיים, בקדחות, כ"י ביהמ"ד שכטר). הקדחת הדמיית התמידית הדבקה הנקרא אלמטבקא היא קונטיניאה (שם, בקדחת העפוש). בקדחת המגפית הנקראת אלובאיה (שם, בקדחות המגפית). ויתכן בעיני שיהיה מה שאמרו רבותינו חלצתו חמה מזה כלומר הרטיבתהו ובללה אותה בזיעה בעת עבור הקדחת והניחתו (ר"י א"ת, סה"ש לריב"ג, חלץ). וזה ירפא חולי הקדחת, וזה יצמיח שער בקרחת (ר"י זבארה, שעשועים י, דודזון, 122). א"א (אמר אבוקרט) הנה כל קדחת שתהיה עם מורסת הבשר וכו' היא רעה, אן לא שתהיה קדחת יום, א"ג (אמר גלינוס) כל קדחת שמחמת גבולה תהיה יום אח' הנה אבוקרט קרא אותה קדחת יום (יעקב בן יוס' זברא, תרג' פרקי אבוקרט, כ"י ביהמ"ד שכטר, 31.) ואם תהיה המורסא בצואר המקוה ימצ' החלוה כבדות במקום ההוא וכאב וקדחות מתלהבות ויקיצה חזקה וכו' (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ד, ב). ויקרה לנערים חצבה על הגוף והם נקודות כמין נשיכת הפרעושים וכו' ובתחלתם יקרה להם קדחת חזקה (שם ה ג). קדחת האברים וכו' הוא הדקה הנקראת איטיקה לרוב הסתבכ' בשרשי הגוף שהם האיברים (אלבילה, ראשית חכמה מאמר ב כלל ה פרק א, עו.). הקדחת היא חום נכרי מתלקח בלב ויוצא ממנו באמצעות הרוח והדם בדרך השריינים והעורקים בכל הגוף (ספר הקדחת, כ"י ברלין). מהראשון הסובב קדחת ומת, ומהשני לחיית ומהשלישי דקה (שם). דע כי זאת הקדחת (השלישית) לפעמים תארך ששה חדשים ובפרט אם תבוא בחורף (שם). והטיבעי אמר כי המאכל הגס תגבר הליחה הדומה למזג אותו מאכל ותחדש קדחת עיפושית (שבט יהודה, הנובר, 123). שחולי זה היה נודע לרופאים קדמונים אך לא דברו בזה אם מפני שהם מקרי' של קדחת קשה ורעה ורפואתה בכלל קדחת וכו' (ר"י צהלון, אוצה"ח ב ז, יא:). תדע שיש קדחת  ירחית וקדחת שנתית (טוביה כ"ץ, מעשה טוביה, משמרת הבית, הקד', קיב:). בקדחיות פוסקיות לא בנקל יזע החולה כי אם אחרי סוף העונה וגמר בשולה (שם שם ב, קיג.). גם החולי עצמו יחזור חלילה בימים קצובים וכו' והוא מצוי ביות' במיני הקדחיות ודומיהם (פפנהים, יריעות שלמה א, ג:). הכושים, למשל, לא ינגפו בקדחת הירוקה כל עוד היותם בארץ מולדתם (י. טובים, הדיפתיריה, 32). — ואמר המשורר: צירים אחזוהו וקדחת בעת סעד בביתו אכסני פעמים (ראב"ע, באתי ביום צום, כהנא א, 15).