* 1, ש"נ, — בועה, בפרט במשמ' אם שברחם הבהמה Gebärmutter; matrice, matrix: ניטלה שלפוחית שלה כשרה (חול' מז:- מח.). ניטלה האם שלה, תנא היא האם, היא טרפחת והיא שלפוחית (שם נה:). — ובמשמ' זפק התרנגול, Kropf; jabot; crop: שהיתה אחת מהן (מבנות ציון) מביאה שלפוחית2 של תרנגלת (פסיק' ר"כ, ותאמר ציון, קלב:). — ובסהמ"א גם במשמ' בועת השתן: עשה לו המעים לקבל את שמרי המאכל והמשתה ולהוליכו בבטן התחתון אל הטחור ואל השלפוחית הוא נבל מקות השתן מי רגלים להוציאו חוץ כדרך האדם (שבתי דונולו, חכמוני א, סג.). ופי השלפוחית המוציא את מי הרגלים (שם פו). ומה שהוא מן הליחה והרוטב הולך אל הריאה ומה שהוא מתמצית הדם ילך אל השלפוחית (ר"י א"ת, חו"ה, הבחינה ה). וכל שלפוחית היא וושיא"ה כעין אותה של דג (רש"י, זבח' מ:).