שְׁפִיכוּת

*, ש"נ, — כמו שְׁפִיכָה1, בפרט בצרוף שפיכות דמים: ולא יתייחד אדם עמהן (עם ע"א) מפני שחשודין על שפיכות2 דמים(ע"ז ב א). על אלו דברים נפרעין מן האדם בעולם הזה וכו' ועל גלוי עריות ועל שפיכות דמים (תוספת' פאה א ב). בעוון שפיכות דמים שכינה נעלית ובית המקדש מיטמא (שם שבוע' א ה). ומפני שפיכות דמים חרב בית המקדש (ספרי במד' קסא). חוץ מן הע"ז וגילוי עריות ושפיכות3 דמים יעבור ולא ייהרג (ירוש' שביע' ד ב, שם סנה' ג ה). בכל מתרפאין חוץ מעכו"ם וגילוי עריות ושפיכות דמים וכו' (רבין אמר ר' יוחנן, פסח' כה., ועי' גם ירוש' שבת יד ד). עשרה דברים נאמרו בגרע וכו' וחשוד על העריות ועל הגזל ועל שפיכות דמים (קדוש' פב.). שבע מצוות נצטוו בני נח וכו' גילוי עריות ושפיכות דמים (ת"ר, סנה' נו.). באדם דמו ישפך, איזהו שפיכות דמים של אדם שהוא בגופו של אדם הוי אומר זה חנק (שם נז:). כל המספר לשון הרע מגדיל עונות כנגד שלש עבירות עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים (תנא דבי ר' ישמעאל, ערכ' טו:). ותרא שרה וכו' מצחק וכו', ר' אלעזר בנו של ריה"ג אומר אין הלשון הזה צחוק אלא לשון שפיכות דמים (מד"ר ברא' נג). — ומי שפיכות, מים שנשפכו, ע"י אדם, מי רחיצה וכד': מי שפיכות שירדו עליהן מי גשמים אם רוב מן הטמא טמא וכו' אימתי בזמן שקדמו מי שפיכות וכו' (מכשיר' ב ג. פסקו גשמים הרי הן כמי4 שפיכות (תוספת' מקואות א ה). מי שפיכות5 ומי גשמים שנתערבו וכו' טמא (שם שם ו). — ובסהמ"א: שבעון שפיכות דמים הגשמים נעצרין (פדר"א יז) . מי  שפיכות הרי הן בחזקת טומאה וכו' אבל קדמו מי גשמים וירדו עליהן כל שהיא ממי שפיכות הכל טמא (רמב"ם, טומאת אוכלין ב כו). — ואמר הפיטן: אלהים אל דֳֳמי לדָמי שפיכות (יואל בן יצחק, אלהים יראה לו, סליח' ער"ה כמנהג פוזנא).



ְׁ1 [בתו"מ מתחלף כתיב זה בכתיב שפיכת (דמים), ואף אפשר שבקצת מקומות הכונה למ"ר שפיכוֹת ולא למ"י שפיכוּת. ואעפ"י שבדבור גוברת דוקה צורה אחרונה זו, יש להעדיף בשימוש זה שפיכה, הואיל והצורה פעילּוּת, שכירוּת, יעילוּת וכד' הולכת ומתיחדת יותר ויותר להורות על תכונה ולא על מעשה מן המעשים.]

2 [נ"א שפיכת.]

3 [נ"א ושפיכת.]

4 לא כנ"א כמו, וע' ליברמן, תוספת ראשונים, שם.]

5 [במהד' צוק"מ: שפכות.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים