* 1, ש"ז — כיס קרומי שהעֻבר נתון בו בהולדו2: סימן הולד בבהמה דקה וכו' ובאשה שפיר ושליא (בכור' ג א). המפלת סנדל או שליא ושפיר מרוקם וכו' מביאה קרבן ונאכל (כרית' א ג). יצא הראשון מת והשני חי טהור וכו' רבי מאיר אומר בשפיר אחד טמא בשני שפירים טהור (אהל' ז ה). המפלת שפיר מלא מים מלא דם וכו' אינה חששת לולד (נדה ג ג). כשברא הקב"ה את האדם לא בראו ערום שנ' בשומי ענן לבושו זה השפיר וערפל חתולתו זה השליא (תוספת' ברכ' ב טו). אני ראיתי עגל כאפון בשפיר (ר' חנינה, ירוש' נזיר ז ב). אין שפיר אלא באדם בלבד וכו' שפיר שנתקלקלה צורתו מהו ר' יוחנן אמר וולד וכו' (שם נדה ג ג). אני אומר עיברה תאומים ונימוקה שילייתו של שפיר משפירה של שלייתה (שם שם ג ד). כך אמר דוד לפני הקב"ה רשב"ע לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב וכו' ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה (ברכ' ד.). איזהו שפיר מרוקם, אבא שאול אומר תחלת ברייתו מראשו וכו' (ת"ר, נדה כה.). שפיר שטרפוהו במימיו נעשה כמת שנתבלבלה צורתו (ריש לקיש, שם כז:). והולד נתון בתוך מעי' והקב"ה משמרו שלא יעשה שפיר ושלא יעשה שליא ושלא יעשה סנדל (ר"א, מד"ר ויקרא יד). ר' יצחק פתר קריא בבן אדם שיש לו שתי בנות מאם אחת שתיהן מאב אחד שתיהן משפיר אחד (שם שם כג). — ובסהמ"א, ואמר הפיטן: עד מה תחפיר בנך שַׁפִּיר, תרום שפיר תגבה שליה (ר' יוסף פיאמיטא, רעיוני נא חדש, פזמונים לש"ת, מחזור איטל' ב, קצח.). — ואמר המשורר: אהה מת אב לכל עשוק וכו' ורב ספק בחק רֵאה ובכבד ובכליא, ובממון ובמכות ובשפיר ובשליא (ר"ש הנגיד, הבמות פליליה, בן תהלים ב, הברמן, 130).