1, ש"ז, — שם כולל לנחשים זוחלים למיניהם, Schlange; serpent; snake: יהי דן נחש עלי דרך שְׁפִיפֹן עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור (בראש' מט יז). — ואמר הפיטן: והשפיפון מצפון כשבֹלת שטפני (רשב"ג, שעה נאסר, ביאליק-רבניצקי ב, 222). — ואמר המשורר: אבד שפיפון אשר גבה לבבו כים (ר"ש הנגיד, כמה אביר יעקב, בן תהלים א, 44). ולי מרפא לכל איש נכפה וכו' ולנשוך מאפעה או שפיפון (ר"י חריזי, תחכ' ל, 253). שטן אורב לו כשפיפון עלי דרך, על כן בנפשו בחייו אל יאמן גבר (שלום הכהן, אנוש עפר, ניר דוד יה). כי לו לשפיפֹן הקדשתי עבֹדתי לא היה זה חלקי בימי שיבתי (יל"ג, משלי יהודה, משל כה)2.
1 [אין בתרגומי הקדמונים (השבעים: ὄφɩς, וולג': cerastes, הסורי: חרמנא, ת"א פתנא, ת"י חורמנא) עדות מסמכת למין מיחד זה או זה של נחשים, אלא סתם בחירת מלה שניה על יד נחש, ולכך גם כונת המקור העברי, למלה הכוללת כל מין הנחש הזוחל, כמלת serpens על יד serpo זחל ברומ'. ואין אפוא אמת בדברי המפרשים ההולכים בפרט אחר התרג' הרומי. ואין כאן אלא כשמוש מלים מקבילות בפי העם בכל לשון, שהפכו אך אחר כך כמונחים בשפת המדע. ובירוש' תרומ' ח ג וכו' מדובר על שפיפון או בארמ' שפופינא כעל נחש קטן הדומה לשערה. ובאידית תרגמו פיפערנאטר הוא Vipernatter כשם כולל לנחשים ארסיים. ובערב' בא שׂפֿ سف כשם לנחש לבן-שחור (haemorrhous), ובאשור' שִפֻ או שִבֻּ כשם למין ממיני הנחשים או כשם כולל להם.]
2 [בברייתא דמלאכת המשכן, ביהמ"ד ילינק, ג, 145 כתוב: כיצד היה (בצלאל) עושה, היה מביא ב' שפיפיות של זהב ווכו'. אבל במהד' מא"ש ע"פ כתב יד: היה מביא שתי פיפיות של זהב וכו', וכך נכון.]