שָׁרֵר

° 1, ש"ז, כמו שׁׂרֶר, טבור, —  ואמר הפיטן: סלה כל אבירי, הטבור והַשָּׁרֵר, רטיה ומזור אין לברר, באין מתעיל ומזורר (ר' אלעזר בן יהודה בן קלונימוס, מי יתן, קינ' ת"ב).



1 [על פי מבטא לא מדֻיק של שָׁרְרֵךְ (עי' שׁׂרֶר) שבכתוב, בקמץ גדול.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים