*, ש"ז, — מי רגליים, שֵׁינִים, Urin; urine: שני נקבים יש באדם אחד מוציא שתן ואחד מוציא שכבת זרע ואין בין זה לזה אלא כקליפת השום (ת"ר, בכור' מד:). — ובסהמ"א: ואמר אחד מן החכמים אני תמיה ממי שעבר במעבר השתן והדם פעמים היאך יתגאה ויגבה לבו (ר"י א"ת, חו"ה, הכניעה ה). והטבע היא העושה כל מה שצריך בגופות בעלי חיים וכו' כשישלשל ממנו החלטים שהם סבת חליותו או בזיעה או בשתנו או בהילוך המעיים (רש"ט פלקירא, המבקש, לד). — °וכלי השתן: והמבקש להשיג השכל בכחות הגויה דומה לשותה בכלי השתן ומשתין בכלי השתיה (עמנו', מחב' י, הברמן, 296). כי (הזגג) בעשותו הכוסות קטנים השִׁמנו והלאנו וכו' ולו עשאם ככלי השתן אז טוב לנו (הוא, שם כה, שם, 700).— °ועצירת השתן וכדו': הנזק הראשון עצירת השתן השני איחור השתן (ר' טוביה כץ, מעשה טוביה, בית הדם ד ב, קט:). — °וענן השתן: וראית את ענן השתן עומד בתווך, דע כי החולי יצא בתוצאות השתן (אסף, 133). ועי' עָנָן.