שתע
1, ממנו שָׁתַע.
1 [לא ידעו המדקדקים להכריע, אם יש לגזֹר את הצורות המובאות בהמשך כהתפ' מן שעה או כקל מן שתע, עד שנתגלה, כתמורת שתע בעבר' ובמשמ' ירא, פחד, חתע באוגרית, וכן, כבעבר' בכתבת הכנענית מקאראטפה בקיליקיה (עי' בספר העורך הלשון והספר א, מהד' ב, 70), שורה ב, 3 וכו': ובמקמם אש כן לפנם נשתעם אש ישתע אדם ללכת דרך, כלו': ובמקומות אשר היו לפנים נשתעים (ז"א יראים) אשר ישתע אדם ללכת דרך.]