*, ש"ז, — שה"פ מן שִׁתֵּף, השתתף, מעשה המשתף והמשתתף: שיתופי מבוי כיצד מניח אדם חבית של יין וכו' ואומר הרי זה לכל בני מבוי (תוספת' ערוב' ט א). האנשים שנשתתפו שלא מדעת נשים שיתופן שיתוף ונשים שנשתתפו שלא מדעת אנשים אין שיתופן שיתוף (שם ט ה). דר"מ אמר ע"י עירוב וע"י שיתוף וכו' שמא ילך לחצר שאינה צריכה שיתוף , אי זו היא חצר שאינה צריכה שיתוף זו חצר רוגלת וכו' (ירוש' ערוב' ו ח). קסבר כל שיתוף שאין מכניסו ומוציאו דרך פתחים כמבוי לאו שמיה שיתוף (ערוב' עג:). — ובסהמ"א: בין ראובן ושמעון היה שתוף וכשתבעו לעשות עמו חשבון טען שכבר חלקו (שו"ת הרי"ף, צ). והשתוף שהיה בינינו שהיינו שותפין ביחד מזמן הרבה וכו' ונטלתי אני פלוני המגיע לי מן השיתוף וכו' (ר"י ברצלוני, ספר השטרות ל, 50). וחלקנו בתים וקרקעות וכו' ועמדו בשיתוף בינינו לאמצע עד עתה (שם לא). ראוי שתהיה תשובתו וכו' עם שתוף הלב בכוונה לאלהים (ר"י א"ת, חו"ה התשובה ט). השותפין שבאין להשתתף אין השיתוף נגמר בדבור וכו' (טוחו"מ קעו). וע"ד שטענו מנהיגי ליטא שאינם רוצים עוד בשום שיתוף בעולם עם הארצות דפולין מהיום והלאה וכו' (פנקס ועד ארבע ארצות, שנת תכח, היילפרין, 111, וכעין זה שם שנת תל, 115). — °ושטר שתוף: והשטר הארבעה וששים הוא שטר שיתוף והוא כגון מי שנתן ממון לחבירו להתעסק בו שיהא לו חלק בריוח וחלק בהפסק וכו' ואם כתוב בשטר השיתוף שעשו ביניהם וכו' ושטר שיתוף זה שריר ומקויים והגון כראוי (ר"י ברצלוני, ס' השטרות, 112 ואיל'). — °ובמשמ' חבור ואחוד של חלקים שונים: מפני שכל מחובר לא תגמר הויתו אלא בהשתתף חלקיו אשר חובר מהם והוא התאחד קצתם עם קצתם ועיקר השתוף האחדות (ר"י א"ת, חו"ה היחוד, ט). — °ובמשמ' צד שוה שיש בדברים: אינך צריך מהידיעה בנאמרות ליותר מהידיעה בסוגיהם ומיניהם ופרקיהם וסגולותיהם ושתופם וחלופם (לקוטי מקור חיים לרשב"ג ב יד). והענין השני מהאחד המקרי וכו' והוא מקבל ההויה וההפסד והחלוק והחבור והפרידה והשנוי והחלוף והשתוף (ר"י א"ת, חו"ה היחוד, ח). ואם השתתפו (המשפטים) במין אחד מן השתוף עד שיתחייב מהם יחד משפט אחר אז יקרא הקש (מלות ההגיון ו). ואין שתוף בין ידיעתנו וידיעתו כמו שאין שתוף בין עצמנו ועצמו וכו' (ר"ש א"ת מו"נ ג כ). — °ושתוף השם וכו', יחוס משמעֻיות שונות למלה אחת, רבוי משמעֻיות: ואל יקשה בעיניך מפני שמלת תהום נאמר על ענין אחר וכו' וכאשר הלשון נאמרת בשיתוף על ענינים רבים כן תֵאמר על המים וכו' (ראב"ח הנשיא, הגיון הנפש ג). ומפני שהפועל הזה משמע שני טעמים ככל השמות הנאמרים בשתוף וכו' (הוא, מגלת המגלה, סב:). ובזה הענין נקראו תלמידי הנביאים בני הנביאים כמו שאבאר בשיתוף שם בן (ר"ש א"ת, מו"נ א ז). והשמות המשותפים יחלקו לששה חלקים מהם משותפים שתוף גמור ומהם מוסכמים ומהם מסופקים וכו' כשם עין אשר נאמר על חוש הראות ועל מבוע המים וכו' (מלות ההגיון יג). וההפרש בין (השמות) המשותפים והמועתקים כי המשותפים השיתוף ביניהם מתחילה וכו' והמועתקים קודם האחד אל האחר (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 25). ואולם לשון חגיגה ענינה סבוב וכו' ואולם מצאנו שתופה לענינים שנקרא שם הזמן עצמו חג וכו' (ר"א הקראי, גן עדן, חג המצות, הקד', מד:) . והנה החכם רבינו אהרן נ"ע באר שתוף מלת שביתה בכמה ענינים נשתתפה וכו' (הוא, שם מו.). — °ובמשמ' האמונה ברבוי אלהֻיות1: וכן המיחד מצד הקבלה אין בוטחין בו שלא יבא לידי שיתוף (ר"י א"ת, חו"ה היחוד ב). וכאשר יתיאש (היצר) מִסַפּק הענין הזה עליך יפילך במיני השתוף כמו דעת מניחי הרבוי ודעת אנשי התולדות וכו' (שם, יחוד המעשה ה). על אמונת העדר האלוה או השתוף אליו או עבודת זולתו (ר"ש א"ת, מו"נ א לה). — ובהנדסה, °שתוף הקוים וכדו', Kommensurabilität; commensurabilité; -ty: כי לפי המוקדמת הראשונה יתבטלו כל מופתי התשבורת וכו' כמו כחות ההפרש והשתוף בקוים ובשטחים (ר"י חריזי, מו"נ א עב). — ואמר המשורר: כלב קְרא לכלבים ואל דג וכו' כלב קרא עוד בשתוף לכוכב מזהיר אשר בין תאומים וסרטן (עמנו', מחב' כ, הברמן, 561).