1, פ"ע, — כמו שָׂרַר, היה לשָׂר, הורם לדרגת שָׂר בטכס המֹלך2: כי גם אוי להם בְּשׂוּרי מהם (הושע ט יב). — ובסהמ"א, במשמ' שָׂרַר, מלך, herrschen; régner; to reign: ואמר המשורר: משרת מלכים על כתפיו היתה ולפי דברו הגבירים שָׂרוּ (רשב"ג, בימי יקותיאל, ביאליק-רבניצקי א, 57).

— הִפע', הֵשִׂיר, במקרא רק הֵשִׂירוּ, עשה לשָׂר: הם המליכו ולא ממני הֵשִׂירוּ ולא ידעתי3 כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת (הושע ח ד). — ואמרו פיטנים ומשוררים: ואין מלך ושר אם לא השירוֹ (אשא עיני, שירי היחוד והכבוד, הברמן, סד). ובביתך בחר ובך חשק מהם ועל כל אותך הֵשִׂיר (רמב"ע, לא נחזה, ס' התרשיש, ברודי, שז).