שֵׂיוּת

*, ש"נ, — תכונת השׂה: רחל בת עז ועז בת רחל ר' מאיר מחייב (בבכורה) וחכמים פוטרין וכו', ואיבעית אימא ברחל בת עז בת רחל, מר סבר חזרה שייות למקומן ומר סבר לא חזרה שייות למקומן (בכורות יז.). — ובסהמ"א: אלא לרבנן וכו' היכא דצד שיות מן האם מיהו הכא דאין צד שיות אלא מן האב וכו' (רש"י, חול' עט:). אלא בצבי הבא על התיישה, דאיכא צד שיות מן האם (הוא, שם).

חיפוש במילון: