שׂיד

1, ממנו שׂוּד, שִׂיד, ועי' *סיד.



1 [גם בארמ' ובסור' בא השם סִידא, סַידא, ובערב' שִׁיד شيد 

 

באותה משמ' כמו שִׂיד, סיד בעבר'.]

חיפוש במילון: