ג. שׂיח

1, ממנו ג. שִׂיחַ, ד. שִׂיחַ, שִׂיחָה,  °שִׂיחוֹן2.



1 [עי'ג. שִׂיחַ, הערה.]

2 [נוהג בספרות ובדבור במשמ' ספר למוד לשוחח בלשון על ענינים שונים.]

חיפוש במילון: