1 [במשפט זה, שיש לגרס בו כדעת רבים ובגרסה שבמגלת ישעיה א ממדבר יהודה: וארגים חָוָרוּ (בהקבלה אל ובשו), אפשר לצרף את המלה שריקות כתאר אל פשתים במשמ' סרוקות במסרק או צבועות בצבע אדֹם, בהתאם לטעמי המסרת (אתנח במלת שריקות), ואפשר לראות שריקות ככנוי לנשים סורקות, וכן וולג: pectentes, וכנראה גם ת"י: דסריקין, ואולי כן נכון. השבעים שתרגמו σχιστόν, התכונו, כנראה, לא לש"ע כזה שפרושו ביונ' מין בגד או נעל, אלא שגרסו שׂדיקות, סדיקות מן σχίζω, סדק; ואמנם בא בערב' שׁרק شرق במשמ' סדק. ואולי כדאי להזכיר, כי בא, כידוע, ביונ' וברומ' σηϱιϰός,  sericus במשמ' עשוי שיראין, ואולי היתה מלה כזאת קימת גם בעבר' בתקופת המקרא.