שָׂרִיף

*, או שֶׂרֶף1, ש"ז, — תבשיל לח, מרק וכדומה2: כל סעודה שאין בה שריף אינה סעודה (ר' יוחנן, ברכ' מד.).



1 [גרסת הערוך שרף וכן בכ"י מינכן, ועי' ד"ס למקום.]

2 [בפרוש רש"י: תבשיל לח שיש בו מרק כמו שורפה חיה ע"כ. ועי' *ב. שָׂרַף, *שְׂרָף, הערות.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים