שְׂרִיפָה
*, ש"נ, — הפרשת לחה מן הגוף1: והסיר ה' ממך כל חולי, זו שריפה2 (ר' חוניא יעקב מעפרתים, ירוש' שבת יד ג).
1 [אפשר שנגזרה המלה בארמ' (שירפא, עי' בהערה שאחר זו) ובעבר' מלשון שְׂרָף; אך השוה גם שְׁרָפָא במשמ' גללי בקר בסור'.]
2 [במד"ר ויק' טז כ"י לונדון: זו שירפא, ועי' ירושלמי כפשוטו לליברמן, 184.]