שָׂרִית

°, ש"נ, —  כמו ב. שָׂרָה:  מטרוניתא —  שרית נכרית (רש"י, ב"מ פד.). ולפי שהיה נשוי לשרית שהיתה גדולה ממנו שלא היה יכול לכופה לדבר כלשונו וכו' (תוספ' מגלה יב:, ד"ה ממוכן).  לא אעשה כי אם עפ"י השר או השרית וכו' (תשו' ר"ת, הוצ' מק"נ, 61). —  ואמר המליץ:  כאשר קרה לשרית אחת אלמנה וכו' ויאמר השר נפלאתי על עזות השרית (מחברות עמנואל, ירדן, קצו). כי אין שרית ואין מלכה ולא גבירה ולא נסיכה תשיג תאוותיה כמוני לעת צרכה (שם, טו, 266).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים