שְׂרִיעָה
°, ש"נ, — השתרעות, התפשטות1: והמסך בהתכנס כבר צר וגם קצר לבושו משריעה ר"י בן כלפון, נמוגיתי, דיואן הנגיד, ששון, מז 2.
1 [ע"פ הבנה זו בישע' כח כ.]
2 [בהשפעת הארמ' שבתו"מ (ב"ק סט.: כגון דעברא במיא דרך שרעתא דנהרא, ופרש רש"י שם: וגדל הנהר וכו') משתמש רש"י בצרוף שריעת (ואולי צ"ל שרעת) נהרות (שבת פב.). אבל מלת שרעתא זו באה גם בסור', כתרג' של חלקלקות ודחי, בשין ימנית.]