תֶּוַהּ

* , ש"ז, מ"ר תְּוָהִים1, — פחדים, חתחתים: בשעה שמהלך בדרך נעשה לו תוהים2 (שבת קגב.). 



1 [מן הארמ' תְּוַהּ במשמ' פחד, ירא, ועי' בהערה שאחר זו.]

2 [רש"י: פחדים, ואין כאן אלא נסחה אחרת של המאמר במד"ר ויקרא יח על הכתוב בקהלת יב ה (וחתחתים בדרך), ועי' על כך בערך א. תָּו, הערות.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים