א. קדח
1, ממנו אֶקְדָּח,°אֶקְדַּחַת, °ב. מַקְדֵּחַ, א. קָדַח, *קֶדַח, °קִדְחִי, קַדַּחַת, °א. קְדִיחָה.
1 [במשמ' זו של א. קדח נמצא הפעל בעבר' ארמ' וסור' בלבד. ואמנם לפי דעת אחדים נולדה משמ' זו של קדח אש מן ב. קדח במשמ' נקב נקב (הנמצא במשמ' זו לא רק בעבר' שבתו"מ ובארמ' אלא גם בערב' קדח قّدح, וכן בכוש'), הואיל וע"י קדיחה וחכוך הדליקו אש, אך מצד אחר נראה קשר בין א. קדח ובין יקד, ואף אפשר אדרבה, שקדחו ונקבו חלל בכלי עץ ע"י קדיחה באש.]