קל לא נמצא במקורות.

— פִּע', * תִּוֵּךְ, — פלג באמצע, חצה, in zwei teilen; partager en deux; to hakve, bisect: (ראש האשמרת התיכונה) סופה של שנייה וראשה של שלישית הן מתווכות1 את הלילה (ירוש' ברכ' א א). — ובסהמ"א, במשמ' עמד כמליץ ומפשר בתוך בין זה לזה: vermitteln; servir de mediateur; to mediate, act as intermediary: מה מלאכי השרת שלום מתווך ביניהם כך הם ישראל שלום מתווך ביניהם ביהכ"פ (פדר"א מו). ועמדו הב' קהלות הנז' לדין וכו' ותווכו שלום ביניהם (לקוט' יוסף סמברי, ברלינר, 76). — ואמר הפיטן: בסתר אהלו למסכם, בינו לבין משרתיו לתוכם (ר"א קליר, כי אקח, קרוב' ב' סוכות).

— פֻע', *תֻּוַּךְ, — היה באמצע, נחלק בתוך, בתו"מ רק בינו', *מְתֻוָּךְ: כי עמד מלך בבל על אם הדרך וכו' בראש שני הדרכים שהיא מתווכת בין2 שני הדרכים אחת הולכת למדבר ואחת הולכת לירושלים (מד"ר איכה פתיח').

— הִפע' °הִתְוִיךְ, — הִכניס בתוך, באמצע, בין זה לזה: dazwischenstellen; interposer; to interpose: דצת להתויך במים דהרת רקיע (אומץ קצות, יוצ' ב סכות, מחז' איטל' ב, קעד.). כי יוצר האש ובורא השלג מתויך שלום בין אש ושלג (ינאי, קרוב' לס' שמות, זולאי, עח). דולקי אש ומים התויך בתבונתו (קונט' הפיוטים, מק"נ, 5). ארץ כהה הופעת ותתויך גלה נבצרת (רשב"ג, ה' אל אדיר, ביאליק-רבניצקי ב, 187).