° 1, ש"נ, —  שארית, הנותרים,Überrest; resτe(s); rest: נשמת יתר לאומי ותותרת עמי מיקרת יודע טעמי ומבין נאמי (יוסף בן אביתור, נשמת ישראל, נשמת, שעה"ש, 11). יאמצו במאמצך תותרת נער (הוא, ארשת שפתי, סלוק, שם, 13). בני חורים ותותרת חכמים בחורי עם ומשכילי אמונים (ד"ה של יהודי מצרים ואי"י, מן ב, 75). תלמד סנגוריא למען תהיה לך זכות תותרת על הקדמונות. (שם, 193).