תחב

* 1, ממנו *תָּחַב, *תָּחוּב, °תְּחִיבָה.



1 [לא נתברר מקור השרש והפעל, שאינם באים בשמוש קרוב בכל שפה שמית אחרת ואין גרסת הערוך תהב, וכן הכתיב תחף, הנדיר, אלא עדים לטשטוש המבטא.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים