תְּחִיבָה

°, ש"נ, — פעֻלת התוחב והנועץ: ויצג תרגומו ודעיץ לשון תחובה ונעיצה (רש"י, בראש' ל לח). כשהוא תופר תוחב תחיבות הרבה כמלא אורך המחט (הוא, מו"ק י.). שתוחב תחיבה אחת במחט (הוא, יבמ' ה:). שהברזל ממית בכל שהוא ע"י תחיבה שתוחב לו מחט בוושט או בלבו (הוא, סנה' עו:).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים