תַּחֲנָה

° 1, ש"נ, — מקום חניה, ואמר המליץ: ואן יהיה תחנות הלבבות העדינות כי אם על הריה ועל גבעתה (עמנואל, מחב' טז, ירדן, 227). — °ובפרט במשמ' מקום חניה קבוע של כלי רכב צבוריים2, Station; station, נוהג בספרות ובדבור.



1 [על פי הבנה זו במלה תַחֲנֹתִי במ"ב ו ח, עי' בערך זה.]

2 [לפי הערה שמצאנוה רשומה ביד אחד מעוזרי המחבר מימי חייו, השתמש במלה במשמ' זו ראשונה איכהורן במכתב אל דוד פרידלנדר: ואולם לפי המובא לקמן בערך תַּחֲנוּת, השתמש פרידלנדר בצורה זו באותה משמ'.]