א. תַּמְחוּת
*, ש"נ, — מה שנמחק ונשחק מדבר: על שחק מאזנים ופלס ועל תמחות1 איפה ואבן (ב"ס גני' מב ד).
1 [אמנם כך בכ"י, ובגליון: תמורת, אבל בלי ספק הכונה, כדעת רבים, לקרי: תמחות, כלשון המשנה (ב"ב ה י): החנוני מקנח את מדותיו פעמים בשבת וממחה את משקלותיו פעם אחת בשבת. ועי' סגל, ב"ס השלם, עמ' רפג.]