תַּמְחוּי

*, ש"ז, — קערה גדולה1, יש ה מדורים מדורים, ושאפשר להעמיד עליה תבשילים או תבלים שונים בבת אחת, Platte; plteau; platter: ונותן (את השמן) לחמטה ולתמחוי אבל לא יתן לקדרה וללפס כשהן רותחין ( מעשר' א ז). האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכן תבלין, אבל נותן הוא לתוך התמחוי (שבת ג ה). בורר (קטניות ביום טוב) כדרכו בחיקו בקנון ובתמחוי אבל לא בטבלא ולא בנפה ולא בכברה (ביצה א ח). שמעתי באוכל מזבח אחד בה' תמחויים בהעלם אחד שהוא חייב על כל אחת ואחת משום מעילה (כרית' ג ט). כל כלי עץ שנחלק לב' טהור חוץ משולחן הכפול ותמחוי המזנון וכו' (כלים טז א). בית קערות שאינו מקבל קערות אע"פ שמקבל את התמחויים טמא (שם יז ב). אספקלריא טהורא ותמחוי שעשאו אספקלריא טמא, ואם מתחלה עשאו לשם אספקלריא טהור שם ל ב. חומר בקודש מבתרומה שמטבילין כלים בתוך כלים, וכוסות בתוך כוסות ותמחויין בתוך תמחויין בתרומה אבל לא לקודש (תוספת' חגי' ג ד). ויש לך אדם שהזבוב נופל לתוך תמחוי שלו נוטלו ומוצצו ואוכל מה שבתוכו (שם סוטה ה ט). הקור והקערה האונפיל והתמחוי שנחלקו אף על פי מקבלין על דופנותיהן כאלפסין טהורין (שם כלים ב"מ ה י). הכוס והצלוחית וכו' טהורין תמחוי והקערה שנקבו מלמעלה טמאין מלמטה טהורין (שם שם ב"ב ז י). זפת שבכוס ושבצלוחית מתוכן חוצצת ומאחוריו אינו חוצצת וכו' בתמחוי ובקערה בין מתוכם ביו מאחוריהן וכו' הרי זו חוצצת (שם מקו' ו טו). ובלבד שלא ינפה לא בקנון ולא בתמחוי (ירוש' מעש' ד ד). מים שנתגלו לא ישרה בהן את הטיט ולא יכבס בהן את הכלים ולא ידיח בהן קערות כוסות ותמחויין (שם תרומ' ח ה). מעשה שהלכתי לצידון והביאו לפני יותר משלש מאות מיני דגים בתמחוי אחד (רשב"ג, שם שקל' ו ב). זה שהוא נוטל לולב גזול למה הוא דומה לאחד שכיבד את השלטון תמחוי אחד ונמצא משלו (ר' לוי, שם סוכה ג א). מה מזבח אחד שאין גופין מוחלקין חייב על כל אחת ואחת משום תמחויין2 מוחלקין חמשה זבחים דגופין מוחלקין לא כל שכן (כרית' טו:). למלך שעשה סעודה וזימן את האורחים והכניס לפניהם תמחוי מלא כל טוב (ר' שמואל בר רב יצחק, מד"ר בראש' ט). פעם אחת זימנני אדם אחד בלודקיא והביאו לפניו תמחוי של כסף וטבעותיו ומטותיו של כסף ועשרים וארבע בני אדם סובלים בו, והיו עליו כל מיני מאכל שנבראו מששת ימי בראשית לאכילה (פסיק' רב' י' הדברות תליתאה, מא"ש, קיט:). — ובצרופים, *תמחוי חוזר, תמחוי המֻגש לאורחים בזה אחר זה: ואוכל (המודר הנאה) עמו על השולחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל הוא מן התמחוי החוזר (נדר' ד ד). — *ותמחוי של חתיכות3: וכן מי שהביאו לו תמחוי של חתיכות אמרו לו חלב נפל שם ומשך ידו ולא טעמו (מד"ר שה"ש, שררך אגן הסהר). — *ותמחוי לעניים4, גם בהשאלה, משמ' מטבח המספק מזונות לעניים: ואפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב, ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין, ואפילו מן התמחוי (פסח' י א). עני שנותן פרוטה לתמחוי ופרוטה לקופה מקבלין הימנו (תוספת' פאה ד י). תמחוי נגבית בשלשה ומתחלקת בשלשה שגבויה וחלוקה שוים, תמחוי בכל יום, קופה מערב שבת לערב שבת, תמחוי לעניי עולם קופה לעניי העיר (ב"ב ח:). — ובסהמ"א: תמחוי של זכוכית שעשאו מראה מקבל טומאה (רמב"ם, כלים יב יח). הצדקה נגבית ונחלקת בשני דרכים ע"י הגבאי' הדרך הא' במעו' הבאות לקופה לחלקם בזמנים ידועים והדרך הב' בתמחוי לתת מזונות בכל יום לדלים שאין להם שום דבר לאכול (ר"י אבוהב, מנוה"מ ג א ז ג). ועי' *ב. תַּמְחוּת.



1 [משמ' עקרית זו יוצאת גם מן המאמרים המובאים כאן וגם מפרושי הראשונים, כגון (  פרוש הגאונים לטהרות, אפשטין, עמ' 41): קערה גדולה שהיא לאכילת מזון, יש לבני אדם חשובים קערה גדולה ויש בגופה של קערה מגורות מגורות ודומין לקערות בתוך קערה גדולה ויש בהם כל מיני מזון מינים מינים שונים וכו'. ומכאן מובן שיכלה קערה גדולה כזו לשמש גם להכנה ולהגשה שלחן עשירים וגם להגשת מנות מנות לעניים שנטלו איש איש את חלקו מעליה. ואולם לא התברר מקור המלה, שאינה אלא בעבר' שבתו"מ בלבד, ועל כן אין לראות כשאולה מלשון אחרת, אף לא מרומ' או יונ' (שאין בה ח), ואין אף הצעות הגזירה שהֻצעו (עי' למשל גם בדברי לויאס,לשוננו ד, 105) מתקבלות על הדעת. ואמנם אפשר שיש לחבר שם זה בלשון הכתוב בישע' כה ו: שמנים מְמֻחָיִם שמרים מזקקים, ויהיה אפוא תמחוי: קערה זו שמְמַחִים, ר"ל, מזקקים עליה את השמנים (כלו' את יינות הבֹשם) לפני הגשתם בקערות או בכוסות למסֻבים במשתה, והוה באשור' מַחַחִ במשמ' נסוך.]

2 [עי' תוספתא כריתות ד א: הוכל חמש חתיכות מזבח אחד בחמשה תמחיין בהעלם אחד, וכן עי' מד"ר שה"ש, שררך אגן הסהר: למלך שהיה לו בן, בא בנו מבית הספר מצא תמחוי לפני אביו נטל אביו חתיכה ונתנה לו.]

3 [עי' הערה ראשית הערך.] 

4 [יש הגורסים דתמחויין, ובשבת עא.: תמחויין מחלקין, וכן בכריתות ד..]

חיפוש במילון: