תֻּמִּיאֵל

°, תומיאל, תאומיאל, ש"ז, —  שם מלאך1:  הספירה הראשונה תאומיאל ונראה למקצתם כי הוא מלשון תואמים וכו' ובספר הזהר נראה שהם שני שמו' תאומיאל ותומיאל הם כנגד נצח והוד (רש"ט פלקירא, ס' האמונות ה ב, נא).  וכשהם נכללים זה בזה מהתנוצצותם יוצאת חיה אחת אשר שמה תומיאל ומעשיהו להשגיח בעולם (נפתלי בן יעקב אלחנן, עמק המלך, שער עולם הבריאה, קעז.). והממונה על הדעת שמו מתניא"ל והממונה לקצר ימי האדם נקרא תמא"ל (ברית מנחה ו, לג.).



1 [כן נאמר בזהר פקודי רנב.: וכד אחכלילן כלהו בית אפיק (ס"א חד) היותא קדישא והאי חיותא מלהטא ואקרי שמיה תומיא"ל האי חיותא מלהטא דקיימא לאשגחא בעלמא באיגון עיני יי' דאזלן ושטאן בעלמא.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים