°, ש"נ, — שם הפעל מן תָּמַהּ: ויבהלו המלך והשרים על זה ויתמהו תמיהה גדולה מאד (ילק"ש שמות קסו). וגם היה מתמיה במלה הראויה לה כיתר רוב התמיהות (מנחם, מחברת, אדם). יש כאן תמיהות הרבה (רש"י, שופט' יח ג). כל תמיהה הכפולה הראשונה בה"א והשנייה באם (הוא, ירמ' יד כב). ומיום דעתי אותך לא שמעתי ממך כי אם תמיהות (תשו' ר"ת לרבנו משֻלם, מק"נ, 89). ואף גם זאת אשיב לך על תמיהותיך ועליהם אני מתמיה עליך (שם שם, 157). והוא דרך תמיהה (רד"ק, השרשים, שאר). קושיות ותמיהות עד אין קץ (רמח"ל, חוקר ומקבל, צ). — °ודברי תמיהה: כי הם דברי העם לנביא והם דברי תמיה1 (רד"ק, מלא' ב יז).  תמה אני תמיהה רבה (עמנואל, מחב' כב, ירדן, 404). תמהתי תמיהה גמורה (שם, 407). ודברי תמיהת האחרונים (אלשיך, איוב יח כא). — °ולשון תמיהה: נפתר בלשון תמיהה במלים התמוהים וכו' נפתר בלשון תמיהה ולא היה בו כח להבין פתרונו היטב (תשובות תלמידי מנחם, שטערן, 31). נקוד בחטף פתח ה"א של השופט לשון תמיה1 וכי מי שהוא שופט לא יעשה משפט אמת (רש"י, בראש' יח כה). — °ובתמיהה, בתמיה', בתמיה1: לכתחלה לא כלומר בתמיהה עד כמה לשחוט  וליזיל (רגמ"ה, חול' כז.). מלאכה היא, בתמיה (רש"י, ר"ה כט:). בתמיהה שהבאתני במשפט על מה שלא פשעתי ולא חטאתי (אלשיך, איוב יד ג). — ועי' °תִּמְהָה.