ת"ז, סמ' תְּמִים, מ"ר תְּמִימִים, תְּמִימִם, סמ' תְּמִימֵי, נק' תְּמִימָה, מ"ר תְּמִימֹת, — שלם, שלא יחסר בו דבר, בפרט בצרופי זמן, ganz; entier; whole: והקריב וכו' חלבו האליה תְּמִימָה לעמת

העצה יסירנה (ויק' ג ט). וספרתם וכו' שבע שבתות תְּמִימֹת תהיינה (שם כג כט). עד מלאת לו שנה תְמִימָה (שם כה ל). ולא אץ (השמש) לבוא כיום תָּמִים (יהו' י יג). הנה בהיותו תָמִים לא יֵעשה למלאכה אף כי אש אכלתהו וכו' (יחזק' יה ה). — ובמשמ' שלם בגופו, שאין בו מום או פגם,fehlerfrei; sans défaut; without blemish: שה תָמִים זכר בן שנה (שמות יב ה). לקח פר אחד בן בקר ואלִים שנים תְּמִימִם (שם כט א). שעירת עזים תְּמִימָה נקבה (ויק' ד כח). פרה אדֻמה תְּמִימָה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על (במד' יט ב). ופר בן בקר ואיל מן הצאן תְּמִימִים יעשו (יחזק' מג כה). — ובהשאלה, כמו תַּם, אדם נקי מעוון, תם וישר: נח איש צדיק תָּמִים היה בדרתיו (בראש' ו ט). וירא יי' אל אברם ויאמר אליו וכו' התהלך לפני והיה תָמִים (שם יז א). יודע יי' ימי תְמִימִם (תהל' לז יח). כי ישרים ישכנו ארץ וּתְמִימִים יותרו בה (משלי ב כא). צדקת תָּמִים תישר דרכו וברשעתו יפל רשע (שם יא ה). צדיק תָּמִים (איוב יב ד). — ועל דרכו של האל: האל תָּמִים דרכו (ש"ב כב לא; תהל' יח לא). —  ועל פעלו: הצור תָּמִים פעלו כי כל דרכיו משפט (דבר' לב ד). —  ועל התורה: תורת יי' תְּמִימָה משיבת נפש (תהל' יט ח). — והיה פלוני תמים בדרכו וכד': תָּמִים אתה בדרכיך מיום הבראך עד נמצא עולתה בך (יחזק' כח יה). יהי לבי תָמִים בחקיך למען לא אבוש (תהל' קיט פ). — והיה תמים לאלהים: ואהיה תָמִים לו ואשתמרה מעוני (ש"ב כב כד). — והיה תמים עם האל: תָּמִים תהיה עם יי' אלהיך (דבר' יח יג). ואהי תָמִים עמו ואשתמר מעוני (תהל' יח כד). — ובצרופים, גבר תמים, גבור תמים: עם גבור תָּמִים תתמם (ש"ב כב כו). עם גבר תָּמִים  תתמם (תהל' יח כו). — ודרך תמים: אשכילה בדרך תָּמִים  מתי תבוא אלי (שם קא ב). הלך בדרך תָּמִים  הוא ישרתני (שם שם ו). — ותמים דרך: אשרי תְמִימֵי דרך ההלכים בתורת יי' (שם קיט א). תועבת יי' עקשי לב ורצונו תְּמִימֵי דרך (משלי יא כ). — ותמים דעות, ותמים דעים, במשמ' שלם בדעתו1:

כי אמנם לא שקר מלי תְּמִים דעות עמך (איוב לו ד). התדע על מפלשי עב מפלאות תְּמִים דעים (שם לז יו). — וכתה"פ, כמו בתמים, בתמימות: שנאו בשער מוכיח ודבר תָּמִים יתעבו (עמוס ב י). הולך תָּמִים ופעל צדק ודבר אמת בלבבו (תהל' יה ב). הולך תָּמִים יושע ונעקש דרכים יפול באחת (משלי כח יח). — ובתמים, כמו בתמימות: ועתה אם באמת וּבְתָמִים עשיתם ותמליכו את אבימלך (שופט' ט יו). ואם באמת וּבְתָמִים עשיתם עם ירבעל (שם שם יט). לא ימנע (ה') טוב להלכים בְּתָמִים (תהל' פד יב). — ובמגלת ברית דמשק: כל המתהלכים באלה בתמים קדש (רבין, VII, 5, עמ' 27). וכן המשפט לכל באי עדת אנשי תמים הקדש (שם, XX, 2, עמ' 37). במעמד אנשי תמים קדש וכו' אשר יתהלכו בו אנשי תמים קדש (שם שם, 5, 7, עמ' 39). — ובמגלות מדבר יהודה: ולהתהלך לפניו תמים (מגלת בני אור, מגל' גנוז' ב, כח). — ובתו"מ: מעשר בהמה אין מוכרין אותו תמים2 חי ולא בעל מום חי ושחוט (מע"ש א ב). הבכור נאכל שנה בשנה בין תמים בין בעל מום (בכורות ד א). שבשעה שהיו ישראל תמימין היו (האורים ותמים) מכוונין להן את הדרך (ירוש' יומא ז ג). — ובסהמ"א: זה שנאמר בתורה תמימה, תמימת אדמימות לא תמימת קומה (רמב"ם, פרה אדומה א ב). ויהיה חונן לבריות וכו', אח לצדיקים, עמית לתמימים וכו' (ר"י נקאוה, מנה"מ, ענלאו ד, 411). אבל אמונתנו התמימה היא, כי התורה וכל עניניה וספוריה וכו' (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה א). — °ותמים במשמ' תם ופתי, naiv; -if; -ive, נוהג בספרות ובדבור. — ואמרו פיטנים ומשוררים: שמרו שמרתם תמים, תמים תמימתם תממתה (ינאי, קרוב' שמות לח כא, זולאי, קב). תמים דעות הורה אותו בדרך ישרה (ראב"ע, מי כמוך אפס, איגר 230). הנה הם תמימיך ורוחות שמיך ועל פני מרומיך הנם נטושים (הוא, אצולים מהודך, שם 247). — ועי' א. תַּם.

ב. תָּמִים,