*, ש"נ, מ"ר תמציות, — שארית נוזל שנמצה ונסחט מדבר, לאחר שכבר פלט רֻבו: אמר רבי יהושע בן לוי כל העולם כולו מתמצית גן עדן הוא שותה שנאמר ונהר יוצא מעדן וגו' תנא מתמצית בית כור1 שותה תרקב (תענ' י.)2. — ובצרופים, *דם התמצית, דם היוצא במצוי, לאחר שפסק הקלוח: (דם שנתערב) בדם תמצית ישפך לאמה (זבח' ח ז). דם הטחול וכו' דם חגבים דם התמצית אין חייבין עליהן, ר' יהודה מחייב בדם התמצית (כרית' ה א). איזה הוא דם הנפש כל זמן שמקלח, ודם התמצית כל שאינו מקלח (תוספת' זבח' ח יז) איזהו דם הקזה שהנשמה יוצאה בו כל זמן שמקלח יצא דם התמצית מפני שהוא שותת (כרית' כב.). — *ומי תמצית, *מי תמציות, מים שנשארו אחרי שפסק הקלוח: מי גבאים מי בורות מי שיחין מי מערות מי תמציות שפסקו ומקואות שאין בהם מ' סאה בשעת הגשמים הכל טהור (מקו' א ד). למעלה מהן מי תמצית שלא פסקו (שם שם ו). ואלו הן מי תמצית3 כל זמן שהגשמים יורדין וההרים ביצין4 הרי הן כמי מעין, פסקו גשמים וההרים ביצין4 הרי הן כמי תמצית3, פסקו מלהיות ביצין הרי אלו כמי גבאין (תוספת' מקו' א יג). — *ותמצית בשר: דם השחין ובעביות ותמצית5 בשר ומי פירות וכו' מטמאין (תוספת' מכשירין ג יג). — *ובהשאלה: משמת ר' יוסי חסידא ורבי יוסי קטונתא פסקו אנשי חסידות ולמה נקרא קטונתא שהיה תמציתן6 של צדיקים ושל חסידים (ירוש' סוטה ט טז). — ובסהמ"א: ומה שהוא מן הליחה והרוטב הולך אל הריאה ומה שהוא מתמצית הדם ילך אל השלפוחית (ר"י א"ת, חו"ה הבחינה ה). דבש דבורים ודבש צרעים מותר מפני שאינו מתמצית גופן אלא כונסין אותו מן העשבים בתוך פיהן ומקיאין אותו בכורת (רמב"ם, מאכלות אסורות ג ב). הניח הכד שנתמצית אותה התמצית תרומה (הוא, תרומות יא טו). הפרק הג' בתמצית היוצא מהם (מן הפֵרות) הרואה גת כלי מעצר והיה בעוצרת היין מריבה יגיד (ר"מ אלמולי, פתרון חלומות, מ.). — ואמרו פיטנים ומשוררים: בתמציתה רוו אשר חכמה אוו בימיו יקוו מתוקים ושתויים (ד"ה של יהודי מצרים וא"י, מן ב, 21). בחמתך תשקיני מי התמציות (עזרא הבבלי, תוכח' מוס' יט.). אך היא שותה רק מי תמצית (יוסף פיאמיטא, הביאני אל בית היין, לשמחת תורה, מחז' איטל' ב, קצט.). — ובלשון ימינו משמשת המלה גם במשמ' מפשטת, כמורה על עקר הדברים הנמסרים בקצור, ומכאן גם °תַּמְצִיתִי, ת"ז, במשמ' מכיל עקר הדברים, °תַּמְצִיתִיּוּת, ש"נ, תכונת הדברים הנתנים בעקרם בקצור.