תעה
1 [כתיב זה של השרש הוא השגור במקרא, וכנגדו טעה ביחזק' יג י (יען וביען הטעו את עמי), בהשפעת העי"ן על מבטא התי"ו, כבארמ' ובסור' ובערב' טע'י طغي. הכתיב הארמי הוא הגובר גם בתו"מ, אלא שמכאן ואילך מתפתחת חלֻקה בשמוש השרש, הנכתב גם בלשון ימינו בתי"ו (תָּעָה) כשהכונה, לפי רֹב המקומות שבמקרא, לתעיה בדרך, בעוד שהכתיב בטי"ת מורה כרגיל על טעות במחשבה (טעה בדבר).]