פ"ע, תָּעִיתִי, תָּעִינוּ, תָּעוּ, תּוֹעָה, תֹּעֶה, תֹּעֵי, תֵּתַע, יִתְעוּ, תְּעוֹת, — הלך ללא דרך, לא מצא דרכו, irregehen, herumirren; s'égarer, errer; to go astray, stray: ותלך (הגר) ותֵּתַע במדבר באר שבע (בראש' כא יד). וימצאהו איש (את יוסף) והנה תֹעֶה בשדה (שם לז יה). כי תפגע שור איבך או חמרו תֹּעֶה השב תשיבנו לו (שמות כג ד). תָּעוּ במדבר בישימון דרך (תהל' קז ד). מי יכין לערב צידו כי ילדו אל אל ישועו יִתְעוּ לבלי אכל (איוב לח מא). — ובהשאלה, סר במעשיו מן הדרך הנכונה והישרה: לכהנים וכו' אשר לא תָעוּ בִּתְעוֹת בני ישראל כאשר תָּעוּ הלוים (יחזק' מח יא). זֹרו רשעים מרחם תָּעוּ מבטן דברי כזב (תהל' נח ד). אל ישט אל דרכיה לבך אל תֵּתַע בנתיבֹתיה (משלי ז כה). — ותעה אחרי גלולים וכד', עזב הדרך הישרה והלך אחרי אלילים: כי אם הלוים אשר רחקו מעלי בתעות ישראל אשר תָּעוּ מעלי אחרי גלוליהם (יחזק' מד י). — ותעה מאחרי האל, מעל, עזב את האלהים: למען לא יִתְעוּ עוד בית ישראל מאחרי (שם יד יא). והכהנים וכו' אשר שמרו את משמרת מקדשי בִּתְעוֹת בני ישראל מעלי (שם מד יה). — ותעה מן, סר מן: נתנו רשעים פח לי ומפקודיך לא תָעִיתִי (תהל' קיט קי). אדם תּוֹעָה מדרך השכל בקהל רפאים ינוח (משלי כא יו). — ותעה בדבר, מדבר, במשמ' תעה בגללו: וגם אלה ביין שגו ובשכר תָּעוּ וכו' תָּעוּ מן השכר (ישע' כח ז). — ותעה כצאן, כשה: כלנו כצאן תָּעִינוּ איש לדרכו פנינו (שם נג ה). תָּעִיתִי כשה אבד בקש עבדך (תהל' קיט קעו). ותעה לבבו של אדם מפחד: תָּעָה לבבי פלצות בעתתני (ישע' כא ד). — ותועה לבב: ואמר עם תֹּעֵי לבב הם והם לא ידעו דרכי (תהל' צה י). — ותועה רוח, הולך אחרי ההבל: וידעו תֹעֵי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח (ישע' כט כד). — ובמגלת ברית דמשק: וכל אשר יתעה לחלל את השבת ואת המועדות לא יומת (רבין XII 3, עמ' 61). ועי' תּוֹעָה. — ובתו"מ: היכן שורי שגנבת אמר לו תועה מצאתיו וטבחתיו (תוספת' ב"ק ח ג). אין תועה בכל מקום אלא חוץ לתחום (מכי' משפטים כ). כי מפוזרים אתה מקבץ ותועים עליך לשפוט (ירוש' ברכ' ד ג). והתועים עליך ישפטו ועל הרשעים תניף ידיך (ברכ' כט.). תועבה, תועה אתה בה (נדר' נא.). הרואה חבירו תועה בין הכרמים וכו' (ב"ק סא:). — ובסהמ"א: וכיון שהגיעה (הגר) במדבר התחילה תועה אחר הפסילים של בית פרעה אביה (פדר"א ל). אשר במדבר החשק תועים (רש"ט פלקירא, המקדש, ט.). — ומ"ר °תועים, ככנוי לעובדי אלהים אחרים: ברוך אלהינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים (תפלת ובא לציון גואל)1. ועלינו לשבח לאדון הכל אשר הבדילנו מהתועים והורנו דרך הישרה (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 9). — °ותועים, ככנוי לנזירים: כאדרת שער שלובשים התועים2  (רשב"ם, בראש' כה כה). — ואמרו פיטנים ומשוררים: ואם תעיתי אני אתה הורני (ראב"ע, אלהי בשם, איגר, 14). עדי ידעו תועי רוח להודות (הוא, הודות עדי, שם, 87).

— נִפע', נִתְעָה, הִתָּעוֹת, — כמו קל: והתעו את מצרים בכל מעשהו כְּהִתָּעוֹת שכור בקיאו (ישע' יט יד). שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נִתָּעוּ3 (איוב ד י). אל יאמין בשו נִתְעָה כי שוא תהיה תמורתו (שם יה לא).

— הִפע', הִתְעָה, הִתְעֵיתֶם, הִתְעוּ, הִתְעוּם, מַתְעֶה, מַתְעִים, תַּתְעֵנוּ, יֶתַע, יַתְעֵם, תַּתְעֵם, יַתְעוּ, יַתְעוּם, — גרם לזולתו שיתעה, הטה אותו מדרכו הנכונה: ויהי כאשר הִתְעוּ אתי אלהים מבית אבי (בראש' כ יג). צאן אבדות היה עמי רעיהם הִתְעוּם (ירמ' נ ו). וַיַּתְעֵם בתהו לא דרך (תהל' קז מ, איוב יב כד). — ובהשאלה, הטעה, הכשיל, השגה, irreführen; égarer; to lead astray: וַיַּתְעֵם מנשה לעשות את הרע (מ"ב כא ט). עמי מאשריך מַתְעִים (ישע' ג יב). נואלו שרי צען וכו' הִתְעוּ את מצרים (שם יט יג). למה תַתְעֵנוּ יי' מדרכיך (שם סג יז). כי רוח זנונים הִתְעָה ויזנו מתחת אלהיהם (הושע ד יב). וַיַּתְעוּם כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם (עמוס ב ד). וַיֶּתַע מנשה את יהודה וישבי ירושלם לעשות רע וכו' (דהי"ב לג ט). — וכמו תָּעָה: ארח לחיים שומר מוסר ועזב תוכחת מַתְעֶה (משלי י יז). — והתעה האדם בנפשו, תעה בלבו: כי הִתְעֵיתֶם בנפשותיכם4 (ירמ' ב ב). — ובמגלות מדבר יהודה: ומליצי רמיה התעום (מגי' גנו' ב, מג). ולא תתעם ביד חלכאים (שם שם, מז). פשר הדבר על מטיף הכזב אשר התעה רבים לבנות עיר שוו בדמים וכו' (פשר חבקוק X, 9). — ובתו"מ: אפשר בית שמתפללים בו עליך (על אלכסנדר מוקדון) ועל מלכותך שלא תחרב יתעוך עכו"ם להחריבו (יומא סט.). (השטן) יורד ומתעה ועולה ומרגיז (ב"מ טז.). רפת שאמרו אינה מתעה5 ואינה משמרת (שם לב.). המתעה את חבירו מדרכי חיים לדרכי מיתה (סנה' נה.). כוכב אחד לשבעים שנה עולה ומתעה את הספנים (הור' י.). ולא ימלאנו מים מפני שמתעהו וכו', לא ימכור אדם לחבירו סנדל של מתה וכו' מפני שמתעהו (חול' צד.). מה אעשה שעונותי גרמו לי ונביאי השקר שהיו בתוכי שהתעו אותי מדרך חיים לדרך המות (מד"ר איכה פתיח', ר' יוחנן). שאם יש דור שמתעה אתכם ואומר נלך ונעבוד אלהים אחרים (פסיק' רב' כ, מא"ש, צח:)6. — ואמר הפיטן: מסך עועים נמסכו להתעותם (תרגלת עמוסים, קרוב' ז פסח). להתעת עַול כחקו משלימים (יוסף בר שלמה, אודך כי אנפת, יוצר שבת א חנכה).

— הָפע', בינ' °מֻתְעֶה, — שהתעו אותו: הדרך המותעה (ר"י אברבנאל, מבשר ישועה ב).