1, ת"ז, — חזק, אמיץ, stark, gewaltig; fort, puissant; strong, forceful: אשר הוא אדם ולא יוכל לדין עם שֶׁתַּקִּיף2 ממנו (קהלת ו י). — ובתו"מ: הצור התקיף תמים פעלו, פעולתו שלימה עם כל באי העולם (ספרי דבר' שז). — *ויד פ' תקיפה על: לא שנו אלא שיד ישראל תקיפה על עובדי כוכבים, אבל יד עובדי כוכבים תקיפה על עצמן אפילו על ידי ממון אסור לבעלה (כתוב' כו:). כאן בזמן שיד ישראל תקיפה על העכו"ם, כאן בזמן שיד עכו"ם תקיפה על עצמן (ב"ק צז:). — ובסהמ"א: עריצים, הם התקיפים החומסים שאר אנשים להשענם על תקפם וגבורתם (רלב"ג איוב כז יג). — וככנוי לאלהים, ואמרו פיטנים: תקיף למשפטנו הער והקץ, תכפר עונותינו ותאמר קץ (אבלה נפשי, סלי' לצום גדליה). תקיף במלוכה, תומך כהלכה, תמימיו יאמרו לו לך ולך, לך כי לך וכו' (כי לו נאה, הגדת ליל פסח). רחום הוא שדי הוא תקיף הוא יבנה ביתו בקרוב, במהרה במהרה בימינו בקרוב (אדיר הוא, הגדת ליל פסח). שדי עשינו את שלנו, תקיף עשה את שלך, אל תשב עמנו בדין מדבר ומחרב ומרעב מלטנו (אפפונו מים, סלי' לשני, תנינא, סדר רב עמרם השלם, ריב.).