תְּרִיצוּת

° 1, ש"נ, —  מישרים: כוש תריץ ידיו לאלהים, שיביא זבחים בתריצות ידים לאלהים (מדר' שוח"ט לתהל' סח לב, ביה"מ ילינק ה, 75).



1 [מן הארמ' תריצותא שבתו"מ באותה משמעות.]