תָּרִיץ

° 1, ת"ז, — ישר: תריץ, אלהיו רוממו, נבון, וישראל שמו, מתוק כנֹפת טעמו (יא עיני, שירי תימן, אידלזון־טורטשינר, 143).



1 [מן הארמ' תריצא.]

חיפוש במילון: