ב. תֶּרֶף

°, ש"ז, — בלשון הפיוט כמו תְּרוּפָה במשמ' רפואה, ואמר הפיטן: כן אנחנו בידך ממציא למזור תרף (כי הנה כחמר, מעריב ליוה"כ). יוצר אתה לכל יציר נוצר, כוננת מאז תרף לחלצם ממצר (במוצאי מנוחה, סליח' יום א).—  ובמליצה: אמצא מזור ותרף לגבר אין איל (ר"מ עמדין בנו של יעבץ תשובה לבעש"ט, הובא ע"י ר"א צויפל, שם משם טוב, כא.).

חיפוש במילון: