*, ש"ז, — חלק השטר שאינו קבוע מראש (והנקרא טֹפֶס, ע' שם), אלא שרשומים בו הפרטים המשתנים בכל מקרה ומקרה, כגון שם הקונה והמוכר, המלוה והלוה, סכומי הכסף, מועד המכירה או המלוה וכדומה1: צריך שיניח תרפו של גט עמו (ירוש' גיט' ב ה). כתב תרפו בטופס פסול (שם שם ג א).  לא הספיק לכתוב תרפו עד שיבוא סיקריקון (שם שם ה ו). התורף כשר, שאפילו קושר ואחר כך חותם (שם שם ח יב). והוא ששייר מקום התורף (בבלי שם כא:). אין כותבין טופס שמא יכתוב תורף, כתבו לטופס ותלשו כתבו לתורף ונתנו לה כשר (שם שם). מחלוקת לפני התורף וכו' אבל לאחר התורף דברי הכל כשר (שם פד:). מחלוקת בששינהם אדוקים בטופס ושניהם בתורף, אבל אחד אדוק בטופס ואחד אדוק בתורף, זה נוטל טופס וזה נוטל תורף (ב"מ ז:). מקום עדים ומקום הזמן ומקום התורף (ב"ב קסח:). — ובסהמ"א גם במ"ר: אפילו הועתק גופו של גט ותורפיו אל לשון אחר וכו' כשר הוא (תשו' הגא' הרכבי סי' רנה, 129) . אם תרף הדברים הללו נמצא בגט אפילו בלשון אחר הרי זה כשר (שם שם). ואם תורפיו במקומו אע"פ שהוא בלשון אחר כשר הוא וכו' בזמן שנחקרו דבריו ונמצאו יפין ששמרו את התורף כהוגן וכו' שמא לא יוכל לדבר באותו לשון דברים מכוונים על התורפים הללו (שם שם). לאה כתבה לאמה שטר מתנה וזהו תורפה (שו"ת הרי"ף כה). — °ובמשמ' עִקר כונתו של דבר, המיֻחדת לו: ותורף הדבר שיש על ישראל במשמרות הלילה להפיל תחנה על חרבן הבית (תשובת רב האי גאון, אוצה"ג ברכות, תשובות, 3). זה תורף פיר' גאון ז"ל (שם שם, פרושים 82). ואלו הן תורף דבריו (שם שבת, תשובות, 26). תורף הדבר להודיעו כי קשין למאד מזונותיו (שם, תענית, 32). יש להזכיר בקהל ולומר (ודוי) בלשון שכל הקהל מכירין כי כל אחד ואחד חייב להתודות לפני יוצרו קודם שיאכל סעודה המפסיק בה ויפרשו להם תורף הוידוי כדי שיעמוד כל אחד ויתודה בכיוון הדעת וכו' (תשובת רב שרירא גאון, שם יומא, 37). וכן תורף הדברים שאין המים סועדים כמיני מאכל (ר"ח, שבת עח.). התבוננו בדברי השאלה והיא מסותמת וראינו תורף השאלה על כתב מודעא זה (שו"ת הרי"ף קנו).  ולפי שהיא קשה ומשתבשין בפרושה ישר בעיני לפרש תורף דבריה בקיצור (המפתח לר' נסים, ברכות, גולדנטל, טו). ותורף הדבר כי השוטה שנשתטה אנוס הוא (ס' השטרות לר"י ברצלוני, 61). ותורף הדבר כי עמי הארץ שנשמעין לתלמידים ומשמשין אותן זוכין עמהם לחיי העולמים (פרוש יצירה לברצלוני, 5). ותורף דברי אריסטו, החמר לא יניע עצמו (ר"ש א"ת, מו"נ ב, הקד' כה). זה תורף דברי האיש (שם ב טו). זה תורף דבריו של הרב רבינו משה ש"צ (ר"י בן יהודה, ספר מוסר על אבות א ו). כבר פירשום אחרונים ממפרשי חכמת יונים וזה תורף דבריהם וכן אמרו וכו' (שם ב טז).  זה תורף דברי אומות העולם (שם ד כב). וכן בכל עיקר ברכות ותפילות עיקר הברכה חובה ושאר תורף2 שלה לפי הזמן מתקנין אותה (רמב"ן, חדושים למס' ברכות מט.]. והנני כותב לך תורף שאלותיך ואחר אשיב תשובותיך (ר"י לטיף, אגרת התשובה, 48). עד כאן תורף הכתב (תשו' ריב"ש קע). ואלו הם תרף טענותיהם בקצרה (ספר בר ששת, שאלה קעז). זה תורף דברי אבן רש"ד (ר"י אלבו, עקרים ב יג). — ומ"ר °תְּרָפִים: לכולן ברור שלא כתב משה את התורה אלא בלשון הקודש כסדר הזה שהוא בידינו בלי שנוי, אלא כך הן אומרין, הנאמרו לו עוד תרפיה בלשון אחר אם לאו (רב האי גאון, אוצה"ג ברכות, פרושים, 12).