*, ש"נ, מ"ר תַּרְעוֹמוֹת, — שה"פ מן התרעם, תלונה, טענה על הזולת על שעשה לפלוני מעשה עָוֶל1: מקבלה הימנו ואין לו עליו אלא תרעומת (ב"מ ד ו). השוכר את האומנין והטעו זה את זה אין להם זה על זה אלא תרעומת2 (שם ו א). נאמר ירא אלהים באברהם ונאמר ירא אלהים באיוב, מה להלן מאהבה אף כאן מאהבה, ושאר כל התרעומות האמורות בפרשה לא נאמרו אלא לעינין המאורע (תוספת' סוטה ו א). הנותן מעות לחבירו וכו' ובאחרונה אמ' לו לא לקחתי אין לו עליו אלא תרעומות, אם יש עדים שלקח ומכר מוציאין ממנו בעל כרחו (שם ב"מ ד כב). השוכר את הספינה ופרקה עליו באמצע הנמל אין לו עליו אלא תרעומות (שם שם ז ב). לא נאמרה פרשה זו אלא מפני התרעומות (שם סנה' ד ה). למודים היו ישראל להיות אומרים דברי תרעומת על משה (מכי' ויסע א). ישראל שאמר ללוי כור מעשר יש לך בידי וכו' ונותנו לבן לוי אחר אין לו עליו אלא תרעומת (ירוש' תרומ' א א). המבטל כיס חבירו אין לו עליו אלא תרעומת (שם ב"מ ט ג). שכבר בטלום מפני תרעומת  המינין (ברכ' יב.). התקינו שיהו אומרים אותו בקול רם מפני תרעומת המינין (פסח' נו.). לא נאמרה פרשה זו אלא כנגד תרעומתן (סנה' כ:). רחק מהתרעומת עצמך שלא תתרעם עם אחרים (כלה רבתי ג). והוצא עצמך מן התרעומת (שם ה). אפי' בהמה שהיתה ביד גוי והיה לו לישראל תרעומת עליה  שיש לו חלק בה היתה ניצולת (מד"ר  בראש' יא). ואני בא עליו בתרעומת ואומר לו תן לי דמיהם (פסיק' רב' פרה, נט:). — ובסהמ"א: חתכנו ופסקנו ביניהם כל תביעה ותרעומת (ס' השטרות לברצלוני, 35). ופייסנוהו בכך כי היה חושש משום תרעומת שהוא במדינת הים שלא יערער עליו בכלום לכשיבוא (שם, 62). אבל שאר כל החניות בתרעומת ובמחלוקת (רש"י, שמות יט ב). היה במדינה מי שנשכר בשלשה ומי שנשכר בארבעה אינו נותן להם אלא שלשה ויש להם תרעומת על השליח (רמב"ם, שכירות ט ג). לפי ששאלו בתרעומת ולא שאלו לקיים המצוה אלא מפני שקצו בשמואל הנביא (הוא, מלכים א ב). ושאלו לחכם מה גדר הסבל הנאה, אמר להם הוא הסבל שאין עמו תרעומת עם שום אדם (ר"י א"ת, מבחר הפנינים, שער הסבל). אם יש לך תרעומת על חבירך הודיעהו והוכיחהו (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, שלח, קלח:). רציתי לפייסך במעט מעות כדי לסלק תרעומתך (טוחו"מ קמו). אבל בענין השבת תרעומת יש לי על ישו למה לא צונו השבת (שבט יהודה, הנובר, 20). גם הגיע לאזני תרעומתם הגדולה והייתי מצטער מאד וכו' (שאילת יעבץ א לג, עמ' כח.).