ש"ז במ"ר, — כנוי של גנאי לאלהי העמים ופסיליהם, וכן לכלי תשמיש שונים הקשורים בפלחן האלהים האלה1: ותגנב רחל את הַתְּרָפִים אשר לאביה (בראש' לא יט). ורחל לקחה את הַתְּרָפִים ותשמם בכר הגמל וכו' ויחפש ולא מצא את הַתְּרָפִים (שם שם לד-לה). ויעש אפוד וּתְרָפִים וימלא את יד אחד מבניו ויהי לו לכהן (שפט' יז ה). הידעתם כי יש בבתים האלה אפוד וּתְרָפִים ופסל ומסכה (שם יח יד). באו שמה לקחו את הפסל ואת האפוד ואת הַתְּרָפִים ואת המסכה (שם שם יז). כי חטאת קסם מרי ואון וּתְרָפִים הפצר (ש"א יה כג). ותקח מיכל את הַתְּרָפִים  ותשם אל המטה (שם יט יג). וגם את האבות ואת הידענים ואת הַתְּרָפִים ואת הגללים ואת כל השקצים וכו' בער יאשיהו (מ"ב כג כד).  כי עמד וכו' לקסם קסם קלקל בחצים שאל בַּתְּרָפִים ראה בכבד (יחזק' כא כו). אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד וּתְרָפִים (הושע ג ד).  כי הַתְּרָפִים  דברו און והקוסמים חזו שקר (זכר' י ב). — ובסהמ"א: המין השלישי הוא צורת התרפים אשר יאמינו עושיהם שיורו גם הם באותות (ר"י אברבנאל, מ"ב יז). —  ואמר הפיטן: על עזבך צופיך ושמעך קול תרפיך (שכורת ולא מיין, קינות ת"ב). —  ואמר המשורר: למה און ותרפים מגידים העתידות (שאלות ראב"ע, כהנא ב, 21). — ומ"י °תֶּרֶף2, ואמר הפייטן: ... שת איפוד ותרף חלף כליל (קטע עבודת יוה"כ, Elbog. Stud., עמ' 134). דלה והצל לקוחי מות ולהרג מטים, דחופים ללעג ביד שואלי בתרף ודורשי אטים (אליה בן שמעיה, תחרות רוגז, סליח' ג עשי"ת). נתתי בפי עובדי תרף (סדר רע"ג ב, סדר סליחות). חרפה שברה לבי ואשרף, חזותי שלות שוחחי תרף (קלונימוס בר שבתי, אזעק אליך, מבחר שירת איטליה, שירמן, סג). סתתני כאולת סמל לעבוד ותרף (אזני יצורי, סליח' שחר' יוה"כ, מחז' איטל' ב, קד:).