תְּרָפִים

ש"ז במ"ר, — כנוי של גנאי לאלהי העמים ופסיליהם, וכן לכלי תשמיש שונים הקשורים בפלחן האלהים האלה1: ותגנב רחל את הַתְּרָפִים אשר לאביה (בראש' לא יט). ורחל לקחה את הַתְּרָפִים ותשמם בכר הגמל וכו' ויחפש ולא מצא את הַתְּרָפִים (שם שם לד-לה). ויעש אפוד וּתְרָפִים וימלא את יד אחד מבניו ויהי לו לכהן (שפט' יז ה). הידעתם כי יש בבתים האלה אפוד וּתְרָפִים ופסל ומסכה (שם יח יד). באו שמה לקחו את הפסל ואת האפוד ואת הַתְּרָפִים ואת המסכה (שם שם יז). כי חטאת קסם מרי ואון וּתְרָפִים הפצר (ש"א יה כג). ותקח מיכל את הַתְּרָפִים  ותשם אל המטה (שם יט יג). וגם את האבות ואת הידענים ואת הַתְּרָפִים ואת הגללים ואת כל השקצים וכו' בער יאשיהו (מ"ב כג כד).  כי עמד וכו' לקסם קסם קלקל בחצים שאל בַּתְּרָפִים ראה בכבד (יחזק' כא כו). אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד וּתְרָפִים (הושע ג ד).  כי הַתְּרָפִים  דברו און והקוסמים חזו שקר (זכר' י ב). — ובסהמ"א: המין השלישי הוא צורת התרפים אשר יאמינו עושיהם שיורו גם הם באותות (ר"י אברבנאל, מ"ב יז). —  ואמר הפיטן: על עזבך צופיך ושמעך קול תרפיך (שכורת ולא מיין, קינות ת"ב). —  ואמר המשורר: למה און ותרפים מגידים העתידות (שאלות ראב"ע, כהנא ב, 21). — ומ"י °תֶּרֶף2, ואמר הפייטן: ... שת איפוד ותרף חלף כליל (קטע עבודת יוה"כ, Elbog. Stud., עמ' 134). דלה והצל לקוחי מות ולהרג מטים, דחופים ללעג ביד שואלי בתרף ודורשי אטים (אליה בן שמעיה, תחרות רוגז, סליח' ג עשי"ת). נתתי בפי עובדי תרף (סדר רע"ג ב, סדר סליחות). חרפה שברה לבי ואשרף, חזותי שלות שוחחי תרף (קלונימוס בר שבתי, אזעק אליך, מבחר שירת איטליה, שירמן, סג). סתתני כאולת סמל לעבוד ותרף (אזני יצורי, סליח' שחר' יוה"כ, מחז' איטל' ב, קד:). 



1 [כנראה לא שמשה המלה מראש בלשון הקדומה, ואיננה אלא כנוי של גנאי מן א. תֹּרֶף (ע' שם), במשמ' קלון וחרפה אף כקרי תמידי במק' מלים שונות, ומכאן גם שמושה השונה של המלה במקומות שבמקרא, בהתאם למלים המקוריות שהחלפו אח"כ ב"תרפים". ושים לב גם לכך, כי אמנם נתן הכתוב, למשל, ללבן וליעקב בבראש' לא ל-לב לאמר: למה גנבת את אלהי וכו', עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה, ואלו בספור נאמר:  ותגנב רחל את התרפים (שם שם יט), ורחל לקחה את התרפים (שם לד וכו'). ומעין זה (אמנם לא בדיוק כזה) סֻפר במעשה פסל מיכה: ויעש אפוד ותרפים (שופט' יז ה). במקור נדפס 'יד ה', ואף: כי יש בבתים האלה אפוד ותרפים (שם יח יד), לקחו את הפסל ואת האפוד ואת התרפים (שם שם יז) ועוד, אבל מיכה עצמו אומר: את אלהי אשר עשיתי לקחתם (שם שם כד). וע' גם בדברי העורך על אפוד ותרפים בספרו הלשון והספר ג, 50 וכו'.]

2 [ע"פ גזירת מ"ר תְּרָפִים ממ"י תֶּרֶף, שאינו כך במקרא, ויתכן שהנכון תֹּרֶף, כאמור בהערה לערך זה.]

חיפוש במילון: