תַּשּׁוּת
° 1,ש"נ, — תכונת התש והחלש, בעקר בצרוף °תשות כח: ואף על פי שדורות הראשונים היו מולידין בני ת"ק שנה בימי אברהם נתמעטו השנים כבר ובא תשות כח לעולם (רש"י, בראש' יז יז). ושבו העבים, חשכת עינים יבא ויכסה המאור אחר שירבה בבכיה בזקנותו מחמת תשות כח וצרות רבות עליו (הוא, שבת קנב:). לפי שמחמת החולי ותשות הכח יבש המעיין ונהפך השער ללבן (תוספ' הרא"ש, נדה יט.). — ואמר הפיטן: קשוב תחן שיחנו ראה בתשות כחנו, ואל באפך תוכיחנו (ר' סעדיה, אלהים אין בלתך, סליח' לצו"ג).
1 [עי' גם *א. תַּשׁ, *תָּשַׁשׁ, הערות.]