ש"נ, — לפי ההבנה המקֻבלת מתנה1 וכד'  Geschenk; présent; gift: ויאמר שאול לנערו והנה נלך ומה נביא לאיש כי הלחם אזל מכלינו וְתְשׁוּרָה אין להביא לאיש האלהים מה אתנו (ש"א ט ז). — ובסהמ"א: להריק לו ממעל כל טובה ותשורה חשובה (אגרות ר' שמואל בן עלי ובני דורו, תרביץ א ג, 57). — °ותשורת המלך וכד': ואין גובין מהן (מתלמידי חכמים) לבנין החומה ותיקון השערים ושכר השומרים וכיוצא בהן ולא לתשורות המלך (רמב"ם, תלמוד תורה ו י).  או הנתפש על התשורה שנותן כל איש ואיש ואיש למלך בעברו עליהם או חיילותיו (שם, חובל ומזיק ח ה; וכן ש"ע ח"מ הרשאה קכח). — ואמרו פיטנים ומשוררים: שור בעד שור לתשור הסבת ועל כל תשורה תשורו שגבת (ר"א קליר, ערב אשר עלה, יוצר ב פסח). קחה לך תשורה בדלח אמרים, ומה טוב מנחות כמו זאת שלוחות (רמב"ע, תנו ציץ, ברודי, שא). נח נמלט מעברה ויצא בשלום ותשורה הקריב בהמה טהורה כי מעלת גרה היא (ראב"ע, אחד רבה אמונתך, איגר, 108). כי שם תבוא לך תשורה ספר תורה (הוא, שם, 145). כאלו הזמן חשק בלילית ומאהבה שלח לה תשורה (ר"י חריזי, נאם הימן האזרחי, שעה"ש, 183). — ובצרופים, *תשורת אהבה וכד': קחה שירה מישרת ישרה תשורת אהבה זכה קדומה (יוסף בן חסדאי, הלצבי, שעה"ש, 29). מנחה המה מפי רעיון ותשורת בין מאת יצר (רמב"ע, התרשיש שער י, מק"נ, 86).