1, ת"ז, — חלש, חסר כח,  schwach; faible; weak: וכי יש רעה חולה ורעה טובה אלא איזו רעה חולה כגון דגלום פטרגוס2 מסכין תשוש3 ערטיל וכפין (מד"ר קהלת ה יב). — ובסהמ"א: (כל אלמנה ויתום לא תענון) הוא הדין לכל אדם אלא שדבר הכתוב בהווה לפי שהם תשושי כח ודבר מצוי לענותם (רש"י, שמות כב כא). חית השדה חלשה ותשושת4 כח מחית היער (הוא, ישע' נו ט). בחולה, כחוש ותשוש כח (הוא, יומא פב.). ומה היו עושין התשושין והפודגרין שבהם (ילק"ש ש"ב קסא). זקנים תשושי כח שהולכין במשענת בידם (ר"ה, ב"מ כא: ; וכן ערוך, ערך נמש). וזו מפני שראוה תשושת כח והרגוה (ערוך, ערך גברא). כי הכח (של הזקן) כבר תשוש לעכל המזון (רשב"ץ דוראן, מגן אבות ה כא). לא אוכל להאריך אף כי אני היום סמכוני באשישות וידי רפות ותשושות (שאילת יעבץ, חלק ב, למברג, מה יט). °ותשישוֹת במשמ' תְּשִׁישׁוּת, לשם החרוז: כלכל עדני מתשישות יסרני קשות מקששות כונתי חולת תשישות סמכוני באשישות (אור ישע, יוצק ב פסח).