ייליזאבאֶטה ז׳ירקובה־ביחובסקי (ובשמה העברי אלישבע) נולדה בי״ד בתשרי תרמ״ט, 19 בספטמבר
1888 בריאזאן, רוסיה. בת להורים רוסים. אביה, איבאן ז׳ירקוב, בן האמונה הפראבוסלאבית,
שימש מורה בבית־ספר עממי כפרי, אחר־כך היה סוחר ומו״ל של ספרים לעם ולבתי־ספר. אמה,
ממשפחה אירית קאתולית, שהתיישבה ברוסיה בתקופת מלחמות נפוליאון, מתה עליה בהיותה בת
שלוש. אלישבע חונכה בבית דודתה האנגלית במוסקבה, שם למדה בגימנסיה לבנות ובקורסים לפדגוגיה
וסיימה לימודיה ב־1910.
שירים החלה לכתוב ברוסית בשנת 1907. סמוך לאותו פרק זמן נזדמן לה
לחיות בסביבה יהודית, בבית חברתה לגימנסיה, שהשפיעה עליה ביותר. היא למדה להכיר את
היהדות על מוסרה ומנהגיה. את רגשי התפעלותה הביעה בשירים החדורים געגועים וכיסופים
ליפה ולנאצל שביהדות. שירים אלה הופיעו בשנת 1919, במקורם הרוסי, בשני קבצים ששמם ״רגעים״
ו״שירות גנוזות״.
ב־1913 החלה ללמוד עברית באופן שיטתי בשיעורי הערב של ״אגודת חובבי
שפת־עבר״ במוסקבה והתלהבה מאד מ״שפת הלב והדמדומים״. נסיונותיה הראשונים בעברית היו
תירגומים לרוסית, תחילה מספרות יידיש ואחר־כך מעברית, אך רובם נשארו בכתב־יד. על תרגומיה
הרוסים מעברית ומיידיש חתמה על־פי־רוב בשם משפחתה ז׳ירקובה, ואילו שיריה הרוסים נתפרסמו
בשמה העברית – אלישבע.
ב־1920 ניסתה בפעם הראשונה לחבר שיר מקורי בעברית, ומאז דבקה בעם
העברי, בלשונו ובספרותו. באותה שנה נשאה לשמעון ביחובסקי, מפעילי התנועה הציונית ברוסיה,
ידיד וחבר־נעורים של אורי ניסן גנסין ויוסף חיים ברנר. ביחובסקי הקים הוצאת ספרים בשם
״נסיונות״, עמל ללא לאות לקיומו של ״המעורר״ והפצתו ברוסיה, פירסם רשימות ומאמרי ביקורת
ב״הזמן״, ב״המעורר״, ב״הדואר״ וב״העולם״ והוציא לאור את יצירותיה העבריות של אלישבע
בשנים 1921–1930. בשנת 1925 עלתה ארצה עם בעלה. בשנת 1932 יצאה עם בעלה לסיור ברוסיה,
אך הוא נפטר בקישינוב בג׳ בסיון תרצ״ב, 7 ביוני 1932. לאחר מות בעלה חזרה לתל־אביב
וחייתה בצריפה הדל שבשכונת מונטיפיורי חיי אלמנות, עוני ובדידות.
בחורף 1949 החליטה לבקר אצל בתה יחידתה (מרים ליטל) באנגליה. ערב צאתה לאנגליה נסעה
להתרפא בחמי טבריה ושם נפטרה
בכ״ה באדר תש״ט, 26 במארס 1949 והובאה לקבורה בכנרת, ליד קבר המשוררת רחל.
Elisheva : stories and poems from
the Hebrew / by S. H. Lubner ... L. V. Snowman ... ; with a foreword by Leon
Simon ... (London : M. L. Cailingold, 1933)
שירים (תל־אביב : עדי, תש״ו 1945)
״בקובץ הזה נאספו השירים שנכתבו בשנות תרפ״ב–תרפ״ח, והופיעו במשך הזמן הזה בשני
קובצי־שירים קטנים – ״כוס קטנה״ ו״חרוזים״ ובכתבי־עת שונים״.
מלכת העברים : סיפורים (תל־אביב : ״ספרון״ ידיעות אחרונות, תש״ח 1948)
ילקוט שירים / ליקט, ערך והוסיף מבוא והסברים חיים תורן (תל־אביב : יחדיו :
אגודת הסופרים העברים בישראל, תש״ל 1970)
״השירים המוכנסים בילקוט זה לקוחים מתוך ספר השירים של אלישבע,
הוצאת ׳עדי׳, תל־אביב, תש״ו (1945)״.
מקרה טפל : ועוד 5 סיפורים (תל־אביב : משרד הבטחון – ההוצאה
לאור : פירסומי קצין חינוך ראשי, ענף השכלה : ספריית תרמיל, תשל״ז 1976)
התוכן: מקרה טפל – ימים ארוכים – מלכה לעברים – שגיונות – נרות
של שבת – האמת.
סמטאות : רומאן / מסת־הסבר, הערות ועריכה, הלל ברזל
(תל־אביב : הדר, 1977)
מלכה לעברים : וסיפורים אחרים (תל־אביב : בבל, תשס״ב 2002)
סמטאות : רומן (בני ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשס״ח 2008)
<עריכה – מנחם פרי> <כולל אחרית דבר מאת
דנה אולמרט>
אלינב, רבקה. כי מרה מאד הדעת : עת הגיבורה האינטלקטואלית־יוצרת
בסיפורת של אלישבע (ביחובסקי) ולאה גולדברג (תל־אביב : מכון מופ״ת,
תשע״ב 2012)
רב הון, אורנה. תבנית ה״וידוי״ ביצירת אלישבע (תל־אביב, 1989)
<עבודת גמר בתואר ״מוסמך״ (M.A) אוניברסיטת תל־אביב, הפקולטה למדעי הרוח, החוג לספרות עברית 1989>
מאמרים
אלישבע.
תולדותי.כתובים, י״ז באלול תרפ״ו, 27 באוגוסט 1926, עמ׳ 1.
א. ס.אלישבע.דואר היום, י״ג בחשון תרפ״ז, 21 באוקטובר 1926, עמ׳ 3.
אברמסקי, י. ד.
אלישבע. בצרון : ירחון למדע,
לספרות ולבעיות הזמן, שנה ל״ח, כרך ס״ח, חוב׳ 327 (כסלו–טבת תשל״ז, דצמבר 1976),
עמ׳ 88–89.
אולמרט, דנה. קונפורמיות מגדרית והשלכותיה
הפואטיות : סיפורה של אלישבע. בספרה: בתנועת שפה
עיקשת : כתיבה ואהבה בשירת המשוררות הראשונות (תל־אביב : הוצאת הספרים
של אוניברסיטת חיפה : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2012), עמ׳ 199–209.
אורלן, חיים. רשימות וציונים: המשוררת אלישבע – התיהדה או לא
התיהדה? הדואר, שנה 44, גל׳ י״א (י״ט בשבט תשכ״ה, 22 בינואר 1965),
עמ׳ 186–187.
אחימאיר, אב״א[אבא אריכא].
אלישבע ז״ל.חרות, ט׳ בניסן תש״ט, 8 באפריל 1949, עמ׳ 4 <חזר
ונדפס בספרו עין הקורא : סופרים וספרים, עיתונאים ועיתונים (תל־אביב : הוועד
להוצאת כתבי אחימאיר, תשס״ג 2003), עמ׳ 14–15, בשם: אלישבע: ״רות״ מדור אחרון>
בלבן, אברהם.
בכל הנאיביות הגויית שלה. הארץ, תרבות וספרות, י״ב באייר תשפ״ב, 13
במאי 2022, עמ׳ 2 <על הצריף של המשוררת אלישבע ברחוב בית הלל 5 בשכונת פלורנטין
בתל־אביב>
מ. ג.רות
מגדות הוולגה.דאר היום, ו׳ בחשון תרפ״ז, 14 באוקטובר 1926, עמ׳
5.
מירון, דן. אמהות מייסדות, אחיות חורגות: על
הופעת ״שירת הנשים״ העברית. אלפיים: כתב־עת בינתחומי לעיון, הגות
וספרות, חוב׳ 1 (סיון תשמ״ט, יוני 1989), עמ׳ 29–58; חוב׳ 2 (1990), עמ׳ 121–177.
<דיון בשירתן של רחל, אסתר ראב,
אלישבע, בת־חמה [מלכה שכטמן], וציליה דרפקין> חזר ונדפס בספרו אמהות מייסדות,
אחיות חורגות : על שתי התחלות בשירה הארצישראלית המודרנית (תל־אביב : הקיבוץ
המאוחד, 1991)
מירון, דן.שעתה של אלישבע.עיונים בתקומת ישראל, כרך 12 (תשס״ב 2002), עמ׳ 521–566; כרך 13 (תשס״ג
2003), עמ׳ 345–392 <חזר ונדפס בספרו אמהות מייסדות,
אחיות חורגות : על ראשית שירת הנשים העברית (מהדורה שנייה) (תל־אביב :
הקיבוץ המאוחד, 2004), עמ׳ 179–282>
נגב, אילת. אין לי ארץ אחרת. ידיעות
אחרונות, זמנים מודרניים, י״ח בְּסִיוָן תשנ״ו, 5 ביוני 1996, עמ׳ 12
<פגישה עם מירה ליטל, בתה היחידה של המשוררת אלישבע, המתגוררת בעיירה נידחת באנגליה. ספור עצוב של החמצה>
נגב, אילת.
״לא היה זה אושר, אף לא חיים ...״. בספרה: שיחות
אינטימיות (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1995), עמ׳ 13–22. <תולדות
חייה של אלישבע ביחובסקי>
קשת, ישורון. על אלישבע. בספרו:
אמדות : הערכות בקורתיות (ירושלים : אגודת שלם,
תש״ל 1969), עמ׳ 169–180.
רב הון, אורנה. כרוניקה של שכחה.
קול אישה <מקוון>, 24 במאי 2011 <המשוררת אלישבע סיימה את חייה בצריף דל, בבדידות ובעוני גדול. אורנה רב־הון מסבירה איך טרגדיה פתאומית, זרות מתמדת וקנאת סופרים הצליחו לדחוק מהתודעה יוצרת חשובה>
רב הון, אורנה. ״ואין מקום להניח
ראשי״.קול אישה <מקוון>, 14 ביוני 2011 <המשוררת אלישבע קשרה את גורלה עם העם היהודי והשפה העברית, אך הוסיפה לחוש בודדה בארץ שבה בחרה>
רייזין, מאקס. אלישבע. בספרו: גרויסע יידן וואָס איך
האב געקענט : עסייען (ניו־יאָרק : ציקאָ, 1950), זז. 253–262 <ביידיש>
שלונסקי, אברהם [בחתימת: א. חפזי]:
ארגון : נאום אלישבע.
כתובים, שנה ה׳, גל׳ ג׳–ד׳ (ערב סוכות תרצ״א, 6 באוקטובר 1930), עמ׳ 6
<שיר לעג על יצירתה של אלישבע>
Elischewa : drei
Aufsätze zur Charakteristik der Dichterin (Tel-Aviv : Verlag Tomer, 1928) <includes
articles by M. Newiasky and Dr. H. [Zvi] Rudy>